ההבדל בין ברכה ותפילה
בתחלת פרשתינו אנו קוראים:
”רְאֵ֗ה אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לִפְנֵיכֶ֖ם הַיּ֑וֹם בְּרָכָ֖ה וּקְלָלָֽה׃ אֶֽת־הַבְּרָכָ֑ה אֲשֶׁ֣ר תִּשְׁמְע֗וּ אֶל־מִצְוֺת֙ ה' אֱלֹֽקֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם הַיּֽוֹם[...]
וְהַקְּלָלָ֗ה אִם־לֹ֤א תִשְׁמְעוּ֙ אֶל־מִצְוֺת֙ ה' אֱלֹֽקֵיכֶ֔ם וְסַרְתֶּ֣ם מִן־הַדֶּ֔רֶךְ וגו' “(דברים יא כו - כח)
במילים הידועים האלו משה רבינו מבקש מעם ישראל ליראות שהקב"ה נותן לנו בחירה חופשית בין חיים של קללה וברכה. הבחירה תלויה בנו. ע"י הבחירה בין חיים של תורה ומצוות, הרצון העליון, ובין חיים של הרגשת עצמו ורדיפה אחרי תאוות העולם, עם ישראל ישלטו על התוצאה של הבחירה: קללה ח"ו או ברכה.
הרי המילה "ברכה" היא מלשון "בריכה" – שהיא בור עמוק בו נמצא מים או יין, וממשיכים אותם משם, ז.א. שהיא המקור של המים והיין
1לק' שיח'
חלק י' ע' 38
. וכן "ברכה" מלשון "המבריך"
2כלאים רפ"ז
שפירושו המשכה – ז.א. "שעניין הברכה הוא להמשיך את הדבר ממקורו, שכ"ז הרי הוא בסדר ההשתלשלות, ז.א. שהברכה מועילה רק כאשר הדבר ישנו כבר במקורו, ומאיזו סיבה נתעכבה ההמשכה, מועילה הברכה להמשיכו למטה."
1לק' שיח'
חלק י' ע' 38
והנה כוונת 'סדר השתלשלות' היא, מה שהיה מחכה ליהודי למעלה מוכן ובהשגחה עליונה. מה שאין כן בתפילת האדם. שהרי היא בקשה – 'יהי רצון' וכיוצא בזה – מה'. דהיינו שמבקשים ממנו דבר חדש שלא היה במקור, למשל ילדים. אך "הברכה היא "גילוי השורש שבהעלם, שיתברך ויהיה נמשך לידי גילוי ולא המשכה חדשה לגמרי."
3לק' תורה,
ראה, יט, א
שהרי הקב"ה נותן לכל בריותיו את צורכיהם, והברכה היא כבר מוכנה למעלה ומחכה להיות נמשך ליהודי. רק עם ההתנהגות שלו ביהדות, דהיינו לפי השולחן ערוך, אם היא חסרה, יכולה זו לגרום עיכוב בהמשכת הברכה.
לכן, כשמבקשים ברכה, הצדיק רואה למעלה האם יש שם השפעה האם הברכה יכולה למשוך את הדבר הרצוי. אם לא, הצדיק יתפלל בכדי לברוא רצון אצל הקב"ה. וע"י התפילה אפשר להמשיך דברים שמעל מסדר השתלשלות, דברים לא מוכנים בשבילו באופן רגיל.
עוד, ע"י הבחירה חופשית שלנו בין טוב לרע אנו בעצמנו מחליטים האם נקבל ברכה או קללה ח"ו. ו"אין טוב אלא תורה [..] לקח טוב נתתי לכם [..] אל תעזבו" אומרת לנו הגמרא 4גמ' ברכות. ויותר שאנו נוהגים באופן הנכון, יותר הקב"ה יתן לנו את מה שצריכים ברוחניות ובגשמיות.
הלכה למעשה
המברך ברכות הנהנין, חייב לשמור על סדר הקדימה הניתנה בתורה (דברים ח',ח') בפירות היבולים של 'ארץ ישראל, ארץ חטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש' (גמ' ברכות מ"א, א') . והסדר הוא לפי מה שיותר קרוב למילה 'ארץ': זית, תמר, גפן ,תאנה, ורימון.
הנהגה למעשה
הרי האיחולים "בוקר טוב", או "צהריים טובים" וכיוצא בזה הם ברכות ממש ואין לקחת אותם בקלות. שהרי המאחל הוא מאחל עם ברכה שיהיה לפלוני בוקר טוב, ולכל דבר שיהודי מבטא יש לן משמעות. ולכן יש ג"כ להקפיד להגיד לו "להתראות", בצורה רצינית וקצרה ולא איזו "כל טוב" עם קול נמוך כאילו להגיד לו "אני מעליך" ושפוגע בשני
גאולה למעשה
השלמת הכוונה דוקא בדור הירוד ביותר
.."ולמרות שהדור הוא הנמוך ביותר, עקבתא דעקבתא, אבל יש בו מעלה, שדוקא בדור זה נשלמת הכונה של כל עבודה הדורות הקודמים, מכיון שדוקא בדורינו, דור של סוף הגלות – תושלם התכלית של הדירה בתחתונים, בגאולה העתידה – ובקרוב. ומזה מובנים גודל החביבות גודל הזכות וגודל האחריות של דורנו, מכיון שבעבודתו תלויה גם תכלית שלימות העבודה של הדורות הקודמים. אמנם נשארו רק 'פכים קטנים', עבודה מועטת, אבל בעבודה זו תלויה השלימות של כל העבודה הקודמת.." (לקוטי שיחות, ח"ד ע' 1226)
מעשה זוטא
"ולא תקפוץ את ידך מאחיך האביון. נותן תתן לו ולא ירע לבבך בתתן לו. כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' אלוקיך בכל מעשיך ובכל משלח ידך" (בפרשה). האם אתם נדיבים במתן צדקה?
