מצב חדש – מעקה חדש
בפרשתנו התורה מצווה אותנו:
אדם שבונה בית הוא חייב להרכיב גדר סביב הגג שאנשים לא יפלו ולא יבאו להינזק. מסביר הרבי מליובוויטש את משמעות הפסוק לגבי עבודת ה':(1)לקוטי שיחות,
חלק ב,
דפ' 385-386
"כשיהודי בונה בנין חדש [ז.א. הוא משנה את המצב שלו, לדוגמה עובר דירה, מתפלל בביכ"נ אחר, נוסע לחופשה, נולד ילד וכו'] לא יותר מספיקים הגדרים שהיו לו קודם ועל ידיהם הוא התגבר על כל נסיונותיו; ועלול להיות ש'התברך בלבבו אז שלום יהי לי. עברו רוב שנותיו ולא חטא'(2)יומא, לח, ב. על כל פנים יהודי צריך לדעת שמפני שהוא עובר ל[מצב] חדש, יש לו עבודה חדשה ועליו להיזהר להתגבר על הנסיונות החדשים שיכולים להיות בעבודה החדשה.
ביציאתו מכותלי בית מדרש לעולם מתחילה עבודה חדשה ומתחילים עניינים אשר בכלל לא היה לו קשר איתם עד עכשיו. וכך אצל כל יהודי, כל יום, כשהוא נמצא בל"ט מלאכות, בעובדין דחול, הנה עליו להרכיב מעקה בכדי לוודא שענייני עולם הזה ועובדין דחול יהיו כראוי ושלא יהיו 'דמים בביתך' ולא 'יפול הנופל'."
אדם במצב חדש לא יספיק במעקים שהוא עשה עד אז – במצב חדש יש צורך במעקה חדש. למשל, מישהו שיש לו וירוס במחשב לא יספיק עם 'תוכנית אנטי-וירוס' מלפני עשר שנה. במצב שונה שאינו בשגרה יהודי צריך להיזהר לא ליפול ברוחניות. ז.א. לקבוע שיעורים, לא למהר בתפילה, צניעות וכו'. בפרט עכשיו בזמן לפני הימים נוראים כל אחד יהדר במצוות עשה, בתורה, תפילה וצדקה.
מרבים במצוות בין אדם למקום ובין אדם לחברו: בלימוד התורה יקבוע עתים קבועים שלא יבטל בשום אופן, בתפילה יתרכז על משמעות המילים, ובצדקה בפרט עכשיו ייתן בנדיבת לב בלי לחקור. ויקבל עליו להיזהר במצוות לא תעשה כמו כעס, גאווה ורכילות. ו'כל חד וחד לפום שיורא דיליה' – כל אחד לפי הדרגה שלו, ו'ידע איניש בנפשיה' – כל אחד יודע במה שהוא צריך להתקדם ולהתפתח.
רק צריך להתגבר על היצר הרע שאוהב למנוע כל התקדמות בקדושה. מהוריי"צ היה קורא לו "דער קלוגינקע", ה"פיקח". הוא מנסה לשכנע את היהודי ואומר לו "אני לא רוצה להיות ספציפי בהחלטות לעכשיו או לשנה הבא.." בכדי למנוע שיהודי עושה החלטות ספציפיות לפני ראש השנה. עלינו לזהות את הקול של היצר הרע ולהתחזק ולהרבות בדברי דקדושה כנ"ל.
ועל מי שעשה תשובה, מרגע זה הקב"ה לא ידון אותו לגבי העבר, אלא רק לגבי מהו המצב שלו עכשיו, מסביר מהוריי"צ (3)אדמו"ר הרייץ,
מאמר קנין החיים,
סוף פ' י. תשובה היא להתחרט על העבירות, להחליט לא לעשות אותם שוב, ווידוי. ואז במצב חדש הזה ה' לוקח בחשבון שהיהודי עשה תשובה והוא לא דן את העבר אלא שהוא הוסיף שיעורי תורה, מתפלל בכוונה, ונותן צדקה וכדומה, ובזכות כל זה הקב"ה ידון אותו לשכות.
הלכה למעשה
"לא תשיך לאחיך נשך כסף, נשך אוכל" וכו' (פרשת השבוע): אחד מכללים העיקריים של ריבית הוא שאסור לתת או לקבל כסף או יתרון כלשהו משום הזמן של המתנה עבור התשלום.
הנהגה למעשה
אנחנו נמצאים בימים לפני ראש השנה ועכשיו זמן ראוי לקבל עליו ולהגביר החלטות טובות לשנה חדשה ובמיוחד החלטה הכי טובה כתוב בפרקי אבות כדלקמן:
רבי נחוניא בן הקנה אומר: כל המקבל עליו עול תורה, מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ, וכל הפורק ממנו עול תורה, נותנין עליו עול מלכות ועול דרך ארץ.
(אבות ג', ה')
גאולה למעשה
העבודה בדרא דעקבתא דמשיח – מסירת נפש
ענין המסירת נפש קשור עם המשיח, מכיון שזו היא הרי העבודה בעקבתא דמשיחא, מסירת נפש. וכידוע הפירוש על הכתוב (במדבר יב, ג)/span>והאיש משה עניו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה שהיה עניו גם בפני דרא דעקבתא דמשיחא, ואדרבא בפני דרא דעקבתא דמשיחא היה עניו ביותר מאשר בפני שאר הדורות. מכיון שראה את החשך הכפול והמכופל שיהיה בזמן הגלות ואף על פי כן יעמדו במסירת נפש ויקיימו את התורה ומצוותיה, ובפני זה היה עניו. (משיחת אחש"פ תשכ"ט, מהספר שערי גאולה, היכל מנחם)
מעשה זוטא
בימים אלו, לפני ראש השנה ויום כיפור (עד הושענה רבה) מתרכזים על תשובה. במכתב (של כ"ה אלול תשל"א) הרבי מיליובאוויטש כותב בנושא תשובה:
"צריך מאמץ לחפוץ בו: לסלק מה שמכסה ומונע ההתקדמות. וכאשר סילקת את השכבה חיצונית, מעיינות המים חיים ישתפכו בכל כוח שלהם. הדיוק ברור: כל יהודי קשור למעיינות המים חיים, אלו התורה ומצוותיה, ולרוב פעמים כל מה שצריך הוא רק לסלק את השכבות החיצוניות שמונעים למעיינות להשתפך."