פרשת השבוע
פרשה למעשה
ו י ל ך - שובה

"הקהל את העם"

כתב הרמב"ם בהל' חגיגה '⁽¹⁾פ"ג ה"א מצות עשה להקהיל כל ישראל אנשים ונשים וטף וכו' ולקרות באזניהם מן התורה פרשיות שהן מזרזות אותן במצות ומחזקות ידיהם בדת האמת שנאמר '⁽²⁾י וילך לא,
י ואילך מקץ שבע שנים במועד שנת השמטה בחג הסוכות .. הקהל את העם .. בשעריך וגו'.

והנה בנוגע למצוות הקהל שנמצאת בתחילת פרשתינו (שזמנה הוא במוצאי יו"ט הראשון של חג הסוכות) אנו מוצאים ענין מיוחד שלא מוצאים במצווה אחרת בתורה, דהיינו שמצוה של הקהל כוללת את כל היהודים, ג"כ טף כדכתיב בפסוק "הקהל את העם האנשים והנשים והטף גו'". ובכלל לא מוצאים שיש לקטנים השתתפות מדאורייתא יחד עם כל עם ישראל בשאר מצוות, משא"כ במצוות הקהל.

ויש לומר, שבעניין שמיוחד בהקהל נמצאת נקודה עיקרית כדלקמן. כמו שלמוצאים, בפשטות ההשתתפות של טף במצוות הקהל היא חיוב שחל (לא על הקטנים עצמם, אלא) על האב (ואם), דהיינו שיביאו אותם. ולכן הגמ' אומרת "טף למה באין כדי ליתן שכר למביאיהן"⁽³⁾חגיגה ג, א ⁽⁴⁾תרגום מלקוטי שיחות,
חלק יט,
דף 363 .

והנה מצוות ה' היא לכל עם ישראל להתאסף פעם אחת בשבע שנים, כפי שהזכרנו, בחג הסוכות ולשמוע את המלך קורא חלקים מהתורה. אך מה החידוש בזה, במיוחד לאלה שכבר בקיאים עם הפרשיות המסוימות? הרי בביה"כ ובבית המדרש אנו ג"כ קוראים את התורה, כולל הפרשיות אשר קורא המלך? והנה חלק גדול מספר דברים מודיע לנו על הברית שכרת משה רבינו בשבילנו עם הקב"ה. ובדיוק לרקע הזה נזכרת מצוות הקהל (שהיא סמוכה לברית זו בתורה), אשר תפקידה הייתה לעורר התחייבות ומסירות חדשה אצל בני ישראל לברית אשר התחייבו בה ביום מותו של משה רבינו "ולמען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את ה' אלקיכם ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת"⁽⁵⁾וילך, לא, יב.

המלך הראשון שקרא מן התורה בהקהל היה יהושוע בן נון על פי ציווי של משה רבינו. עוד תפקיד מאד חשוב היה לחזק חינוך בתורה ומצוות ושמירתן. אבל באיזה אופן אנו מקיימים את מצוות הקהל בימינו? בראש ובראשונה יש לקיים "הקהל בנפש", דהיינו, בעולם קטן – זה האדם: "אצל כל אדם ישנן (צריכים להיות) כל התכונות [הללו]: התוקף והעוצמה של 'אנשים', הזמן והכוחות שלו המסוגלים וצריכים להנהיג ולהשפיע ולהאיר את סביבתו, וכן של 'נשים' – בהנהגת הבית ויחד עם זה הוא צריך להיות – כמו 'טף' – תלמיד ומחונך, כלשון חז"ל – איזוהו חכם – הלומד מכל אדם." ⁽⁶⁾לקוטי שיחות
חלק ד,
דפ' 331-332

"וגם בכך מלמדת מצוה 'הקהל' את כל אחד, ב'עולם קטן' שלו שהוא נדרש 'להקהל' ולאסוף את כל תכונותיו השונות, של 'אנשים, נשים וטף' ולהכניס אותם ב'בית המקדש' הפנימי שלו, בהתמסרות מוחלטת לדבר המלך, זה הקדוש ברוך הוא, עד שיהיו כולם חדורים ב"ליראה את השם".⁽⁷⁾לקוטי שיחות
חלק ד,
דפ' 331-332

באופן כללי, פעילות 'הקהל' היא – שמקהיל כמה וכמה יהודים כדי לעסוק בתורה. נוסף על כינוסי 'הקהל' בימי סוכות של שנת הקהל, דהיינו סוכות של שנת שמיטה יש להקדים את הכינוסים גם במשך עשרת ימי התשובה ובד' ימים שבין יום הכיפורים וחג הסוכות, וכל המרבה הרי זה משובח⁽⁸⁾לקוטי שיחות
חלק ד,
דפ' 331-332. יש לקיים 'הקהל' בזמנים מתאימים ובפרט בשבת: להתאסף [ילדים] ללמוד פרשה או עניין בתורה ולקבל החלטות טובות לתוספת יתר בעשיית המצוות. ⁽⁹⁾לקוטי שיחות
חלק יט,
דפ' 576

"כינוסי 'הקהל' צריכים להיות, לא רק ביום השבת או יומי דפגרא, אלא [צריך] לנצל כל הזדמנות כדי לפעול בעניין של 'הקהל'. ⁽¹⁰⁾ספר השיחות תשמ"ח
ח"ב עמ' 433 ובזה גופה – [יש ללמוד] כל חלקי התורה, שהרי כל אחד ואחד מישראל חייב ללמוד כל חלקי התורה (ראה שו"ע הרב, הל' תלמוד תורה). [ו]יש להשתדל ביותר בכל הקשור ל'הקהל' בלימוד התורה ובפשטות – להכריז: 'יהודים חִטפו!' נצלו את הרגעים האחרונים שנותרו בזמן הגלות, כדי להשלים את הלימוד בכל חלקי התורה, 'הקהל' בתורה.⁽¹¹⁾תורת מנחם תשמ"ח
ח"א עמ' 344-345

"פרשה למעשה" מופיע ברוממה: נחלת עקיבא, רמת הצפון; אליהו הנביא; קרית בעלזא