מבשרי אחזה א-לוק
בפרשת השבוע כתוב: "אז יבדיל משה שלש ערים [..] לנוס שמה רוצח" [ד',מ"א-מ"ב] וגו', וזאת עניין של ערי מקלט. הדרכים שהיו מובילות לערי מקלט היו דרכים מתוקנים, והם היו ברוחב של שלושים ושתיים אמות. על כל פרשת דרכים היו נמצאים שלטים שעליהם היה כתוב "מקלט, מקלט" בכדי להראות את הדרך ליהודי שרצח (בבא בתרא ק, ב; רמב"ם פ"ח [מהלכות רוצח], הל' ה; מכות י, ב; במדבר רבה כג; תנחומא מסעי, יא).
[ולא רק את הגוף הציל העיר מקלט, אלא ג"כ את הנשמה. הרוצח נכנע ליצר הרע ושחרר את הבהמה שבתוכו וגם על זה הוא היה מקבל כפרה בעיר מקלט (ראה לקוטי שיחות, חלק ב', דפי 623-624.)] שהרי מה שיש בגשמיות יש גם כן ברוחניות. באמת הוא ההפך, לא מאחר שיש את העניין בגשמיות יש אותו ג"כ ברוחניות, אלא אדרבה, עיקר העניינים הם ברוחניות, וע"י השתלשלות הם יורדים לגשמיות. וכן מסביר השל"ה (הקדמת בית אחרון יד, א) שהתורה הקדושה מדברת בתחתונים ורומזת בעליונים ובאמת התורה מדברת בעליונים ואנחנו לוקחים את הרמז אשר שייך לתחתונים.
ו כל מה שיש בערי מקלט בגשמיות יש גם בערי מקלט ברוחניות. כל העניינים בעולם אפשר לקחת אותם מלמעלה למטה..
בשנים תרנ"ד-ה הפראפעסארן ברפוה מצאו גיד חדש במוח שעוזר לזכרון ולהעמקה. אחד מבני הבית סיפר את זאת בהתפעלות גדולה להוד כ"ק [האדמו"ר הרה"ק הרש"ב] בסעודה. הוד כ"ק [אדמו"ר] הרה"ק שמע ולא אמר דבר. אחר ברכת המזון הוא אמר לחכות קצת. אז הוא נכנס לחדר שלו והוציא ספר קטן של חסידות, כתב-יד של הוד כ"ק אדמו"ר האמצעי.
והוא הראה לכולם ששם מובא בשש-שבע שורות אודות הגיד הזה. שם, הוד כ"ק אדמו"ר האמצעי מבאר שיש גיד במוח שמלא קצוות ומתנענע קדימה ואחורה ועוזר לזכרון והעמקה. כשהגיד זז לצד המוח החכמה ובינה, זה עוזר לזכרון וכשהוא זז לצד של מוח הדעת זה עוזר להעמקה. כך רואים שכשאדם רוצה לזכור איזה הוא דבר הוא מרים את הראש וכשהוא רוצה להעמיק הוא מוריד את ראשו.
אז שאלו את הוד כ"ק [אדמו"ר הרש"ב]: אם כן, הוד כ"ק אדמו"ר האמצעי הוא היה פראפעסאר גדול. ענה הוד כ"ק [אדמו"ר הרש"ב]: הוא – הוד כ"ק אדמו"ר האמצעי – ידע כן, כי למעלה אצל אדם העליון זה קיים, וממילא זה קיים ג"כ אצל אדם למטה.
ומכל שכן העניינים שהם נמצאים בתורה אפשר לקחת אותם מלמעלה למטה, ז.א. לקחת את העניינים שברוחניות ומהם להוציא לגשמיות (ראה אגרת הקודש סוף סי' כו) בנוגע ללימוד ההלכות דלעתיד, שמרוחניות העניינים הוא יודע את העניינים בגשמיות. אך מכיוון שאנחנו לא זוכים לזה אנו צריכים לקחת את העניינים מלמטה למעלה, דהיינו לראות את הדברים איך שהם בגשמיות ולהוציא מזה את העניינים ברוחניות. [וזהו עניין של "מבשרי אחזה א-לוק'' (איוב), וראה הסבר בספר התניא, אגרת הקדש, פ' טו בהתחלה.] (לקוטי שחות, חלק ב, דפי 363-365)
הלכה למעשה
ויקום וילך בכפיפת הראש מעט ולא בקומה זקופה וגרון נטוי כענין שנאמר ותלכנה נטויות גרון ומשקרות עינים ואפילו פחות מד' אמות אסור וכל המהלך בקומה זקופה כאלו דוחק רגלי השכינה שנאמר מלא כל הארץ כבודו ושיעור הזקיפה כל שלא יוכלו עיניו לראות למטה בסמוך לרגליו וצריך מחמת זה לילך בנחת שלא יכשל בהליכתו ומ"מ לא יכוף קומתו או ראשו יותר מדאי אלא במידה בינונית בכדי שיראה את הבא כנגדו בפניו (בלי שיזקיף עיניו למעלה יותר מדאי): שו"ע הרב מהד' בתרא סימן ב', סעיף ה'
הנהגה למעשה
"עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו ועמד בכולם, להודיע כמה חיבתו של אברהם אבינו" (אבות, ה', ג') ולהראות לנו איך גדול היתה יראתו מהקב"ה. מכאן לומדים איך כל אחד צריך לדעת כשהוא במצב קשה שה' רוצה לבחון אותו האם הוא ירא את ה' וילך בדרכיו.'
מעשה זוטא
"הארץ סובבת ככדור. כעת צד זה למטה וכעת הוא למעלה וכל הברואים שונים זה מזה בגלל מצבים אקלימיים שונים. יש מקומות על הארץ הזו שיש בהם אור כאשר יש חושך במקומות אחרים: יום כאן ולילה שם יש מקום שבו קיים יום אחד ארוך, ויש שהלילה מופיע רק פעם בהרבה זמן למשך זמן קצר (זוהר ח"ג, י', א'). את הדברים הללו אמר רב המנונה סבא, אחד מגדולי חכמי ישראל בזמנו בשנת ד' אלפים לבריאה (בערך), 1250 שנה לפני גילוי אמריקא, יותר מאלף שנים מאוחר יותר. האוניברסיטאות הכי גדולות עדיין היו סוברים שהיה זה בלתי אפשרי שהאדמה תהיה בתבנית כדור כי תושבי החצי השני היו הולכים עם הראש שלהם 'למטה' ובוודאי היו צריכים ליפול למטה!" על כך פרשתינו אומרת: "'ושמרתם ועשיתם (את התורה) כי היא חכמתכם ובינתכם .. ואמר (כל העמים): 'רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה'' (ד', ו')"ה'
