פרשת השבוע
כִּי־תֵצֵא

בעיות של עשירים?

בפרשתנו, פרשת "כי תצא", מוצגת מצב שבו נולדו לגבר עם שתי נשים שני בנים ונשאלת השאלה: מי בסופו של דבר יירש אותו? אקדים ואומר שמדובר על כסף של הנפטר – כלומר, במידה ובערב דווי מעניק הטרם-מת את כל כספו במתנה למישהו אחר – אזי הוא כבר אינו מחייב בחוקי הירושה הנזכרות לעיל.

בחזרה לפרשה ולפסוק: לאותו בעל יש שתי נשים שאחת הוא אוהב ואחת שונה, ולשתיהן נלד בן. לפי הפסוק אפשר לשער שזה קורה בעת ובעונה אחת ואפילו יש פה רמז שדווקא האישה האהובה היא היולדת הראשונה. ואולם ממשיך הפסוק ונותן את זכות הירושה לבכור מהאישה אשר שנא (כי היא ראשית אינו לו משפט הבכורה). האם סופרים אנו אחורה לאותה הלילה שלאחר ביקור הנשים במקווה, כל אחת במקווה שלה? כלומר, בן אחת (של ה שונה) נלד לאחר 9 חודשים ואילו הבן האחר (של האהובה) נלד לפני 9 חודשי ירחה?

התשובה היא: לא!

תשב"ע מעל הכל

תלמוד לומר: מה שקובע הוא תאריך הלידה!

כלומר, מה שקובע את ההלכה – ולא רק במקרה המדובר – אינו התורה שבכתב אלא אך ורק התורה שבעל פה.

משל למה הדבר דומה:
העם ראה את הקולות (עשרת הדברות) ואך לא את תרי"ג המצוות. שהרי ב-ח' בסיוון (יום אחרי מתן תורה) עלה משה רבינו שוב להר סיני ולמד את כל תרי"ג המצוות.

כלומר, כפי שעשרת הדברות הן ראשי פרקים של תרי"ג המצוות, כך התורה שבכתב מהווה ראשי פרקים לתורה שבעל-פה (תלמוד, מישנה, ספרי הלכה וכו').

רשימת קניות

עוד המחשה: ברשימת קניות כתוב בד"כ רק תיאור מקוצר כגון "לחם, ביצים וחלב" – אין בה פירוט לגבי סוגי הלחם והחלב וגם לא כמויות הביצים.

כך גם בתורה שבכתב מול התורה שבעל-פה: במקרא כתוב "וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך" (בהקשר של המזוזה) – רק בתורה שבעל-פה יש פירוט של סוג הנייר, צבע הדיו, איזה פסוק וגם על קביעת המזוזה לאחר הכתיבה.

כל זה – התורה שבכתב ובעל-פה – למד משה רבינו במשך 40 יום ולימד אותנו במשך 39 שנה שלאחר מכך. ואנו ממשיכים ללמוד תושב"ע עד עצם היום הזה (ולא רק לבגרות)

שבת שלום

משה בולאג