פרשת מצרע: דיבור, לשון הרע, התנזרות וכל מה שביניהם
”זֹ֤את תִּֽהְיֶה֙ תּוֹרַ֣ת הַמְּצֹרָ֔ע בְּי֖וֹם טׇהֳרָת֑וֹ וְהוּבָ֖א אֶל־הַכֹּהֵֽן׃“
(ויקרא י"ד, ב)
פרשת מצורע עוסקת כולה בדיני טומא וטהרה. יש כידוע קשר ישיר בין לשון הרע לבין צרעת, ונשאלת השאלה האם לא עדיף לשתוק או למעט בדיבור וכך להמנע מלשון הרע?
לרב דוד כהן, "הרב הנזיר", אחד מתלמידיו המובהקים של הרב קוק, יש סיפור שנותן תשובה לשאלה זו: כילד הוא הכיר את ה"חפץ חיים" – מי שמזוהה יותר מכל בעיסוק עם לשון הרע ושמירת הלשון. הרב דוד סיפר על שריפה שפרצה בעיר ראדין. כל בני הישיבות התפזרו לסביבה, כלומר, לכפרים הקרובים. כאשר כיבו את השריפה, החזיר ה"חפץ חיים" את תלמידיו לראדין ודוד כהן הצטרף עליו.
מה שהדהים את הרב כהן הוא העובדה שה"חפץ חיים" הרבה בדיבורים בנסיעה, אך שמר את לשונו מאוד. רוצה לומר – קל להיזהר מלשון הרע כממעטים בדיבור. אך האתרגר האמיתי הוא שמירת הלשון מבלי לעשות זאת!
לסיכום: הפרשה לא קוראת לנו להתנזר מדיבור, אלא לדבר נכון.
אני מאחל לכל הקוראים שבת שלום מלא בדיבור של דברי תורה.
שבת שלום
