פרשת השבוע
פרשה למעשה
משפטים

מחשבות לפרשת השבוע מאת בנימיןן

פרשת משפטים – "באורות" כנגד "בכלים"

פרשת השבוע, פרשת "משפטים" כשמה כן היא – מתוך תרי"ג מצוות יש בה נ"ג (53) מצוות, חוקים ומשפטים. זוהי גם הפרשה שבאה לאחר פרשת "יתרו", כלומר לאחר מעמד הר סיני. נעיין בהבדל בין מעמד החוקתי הגדול לבין מעמד "הדברים הקטנים" (לכאורה, כמובן), נרד לסוף דעתו של אחד הפסוקים המוכרים ביותר – "עין תחת עין" – ונגלה מי הם הסלבס ה-VIP בעיני הקדוש ברוך הוא.

לאחר מעמד הר סיני הרם, הברקים ורעמות, ההתלהבות של עשרות הדברות – מה שנקרא בלשון התשובה "להיות באורות" – לאחר כל זה באה פרשת משפטים ואתה מצוות יום-יום, כגון דיני קנסות, פדיון אמא עבריה וכו'. כלומר, "להיות בכלים" – לקיים מצוות כסדרם (כמו הנחת תפילין), בלי התלהבות יתרה כמו בפעם הראשונה וכמו שקיים במצוות מיוחדות שאותן מקיימות פעם בשנה, לדוגמה.

יש מקום לשתי הגישות, כמובן – אך לאורך זמן וביום-יום אין כמעט מנוס מאשר לקיים את המצוות "בכלים", בלי ההתלהבות של "באורות". לכן יש המתנגדים למנהג לעמוד בקריאת עשרות הדיברות. הם טוענים – במידה של צדק – שחשיבות המצוות ה"רגילות" היא לא פחותה מאשר המצוות הגדולות, כגון עשרת הדיברות. רוב הזמן, יש לציין, אנחנו לא מציינים חג גדול כמו יום הכיפורים או אירוע מכונן כמו חתונה – וגם את הימים הרגילים הללו עלינו לקדש ולהדר, במצוות, באופן יום יומית, בהתמדה, "בכלים".

על פניו, נשמע פסוק זה מאוד אכזרי – להוציא למישהו עין? ואולם, הכוונה היא עקרון גדול: המידתיות! הפיצוי (בד"כ ממון, כלומר פיצוי כספי) צריך להיות לפי הערך של הנזק. כך אנו למדים מהתרוה שבעל-פה – וזו תשובה ניצחת לכל מי שטוען ב"פשט" כביכול, שמדובר בחובה להוציא עין למישהו (לצרינו טיעון ששירת את האנטישמיות למשך מאות שנים). נהפוך הוא – עיקרון הצדק המשפטי, זה מה שעומד מאחורי "עין תחת עין".

בהמשך לאמירה המפורסמת "כי גרים הייתם בארץ מצרים" – גם פה מזכירה לנו התורה את עיקרון הרחים, ההתחשבות במי שחיים לא הטיבו עמו. בלשון של ימינו אנו, העניים, האלמנות, ה"שקופים" – הם הסלבס של פרשת "משפטים", של המשפט העברי וגם של התורה.

אני מאחל לכל הקוראים שיידעו לקיים מצוות באורות וגם בכלים שידעו לפרש "עין תחת עין" לפי חז"ל ו – במידה וזה תלוי בהם -שכל אלמנה ויתום לא תענון.

שבת שלום