פרשת השבוע
פרשה למעשה
פקודי

גילוי אחר ההעלם

פרשת פקודי היא הקשר לפרשת ויקרא, והשייכות בין שתי הפרשיות אלו היא: בסוף פרשת פקודי מדובר על הענן ששרה מעל המשכן. וענן הוא העלם שלא נתן למשה להיכנס לאוהל מועד, ולא יכול משה גו', ואחר מכן ויקרא אל משה, קריאה היא הענין של גילוי – גילוי שבא אחר ההעלם. וגילוי שבא אחר ההעלם הוא גבוה יותר מגילוי לבד, כפי ידוע.

זדונות נעשה לו כזכויות

וגילוי שבא אחר ההעלם, בעבודה, זהו עבודת התשובה. כי תשובה היא באה אחר שהאדם התרחק מאלקות – והיה מצוי בהעלם, ותשובה הכוונה היא לשוב לאלקות – גילוי. מה בתשובה אף בגילוי שאחר ההעלם: כפלים לתושי' [פי': ע"י תשובה הוא מגיע לדרגה גבוה יותר מקודם החטא] מתקיימת אתהפכא לתכלית התשובה, דהינו זדונות נעשה לו כזכויות, אתהפכא חשוכא לנהורא.

"במקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד שם"

וזהו גם הפשט של "במקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד שם" ⁽¹⁾ברכות לד, ב.
רמב"ם הלכות תשובה פ"ז ה"ד..

לצדיקים ישנם זכויות, ובזה גופא יש שני מדרגות:

1. ההמשכה דרך מצוות עשה, שזה הקו של ועשה טוב;
2. ההמשכה דרך מצוות לא תעשה, הקו של סור מרע.

אך זה רק עצירת הרע ולא התהפכות הרע לטוב.

עבודה של גילויים

בענין עבודה של גילויים ישנם הגבלות, רע נשאר רע ויש לעצור אותו. אבל תשובה היא נוגעת לעצם הנפש וכך היא ג"כ למעלה מעצמות – אין בזה שום הגבלות. זדונות גופם נהפכים לזכויות. וזהו הענין של תכלית הקריאה שבא אחר ההעלם, לא עצרית וסילוק ההעלם, אלא, ש"לילה כיום יאיר".

להתעורר לאור הבוקר

וזהו הוראה לכל אחד לעבודתו, בכל מצב שהוא, אין להתייאש חס ושלום, אלא אדרבה ע"י העלם אפשר להגיע לגילוי יותר גבוה. וכך ג"כ בדורות בכלל. הקושיא נשאלת: הלא היו הרבה דורות יותר יפים ,מהיום והינו רחוק מהגאולה – והיום [כשאנחנו יותר קרוב לגאולה,] כיצד נבין את זאת, שדוקא בדור שאכשור דרא בתמי' ותהיה הגאולה?.

והתשובה לזה היא אדרבה היא הנותנת כנ"ל. לפנות בוקר השינה היא יותר עמוקה, ולכן צריך להתחזק לא לישון ארוך מדי, חס ושלום, אלא להתעורר לאור הבוקר, עד שנזכה ל"לילה כיום יאיר". ⁽²⁾לקוטי שיחות,
חלק א, דפ' 202-203.
בתוספת ביאור המתרגם בסוגריים מרובעות.