תזריע – כך נולדת הגאולה
”אִשָּׁה֙ כִּ֣י תַזְרִ֔יעַ וְיָלְדָ֖ה זָכָ֑ר ... “
(ויקרא י"ב ב')
ה"אור החיים" מפרש פסוק זה כרמז לעם ישראל והגאולה: "אישה" היא כנסת ישראל, "תזריע" עבודת ה' (מצוות ומעשים טובים) והתוצאה היא – "וילדה זכר", כלומר, נולדת הגאולה.
בעניין ה"זכר" יש לציין כי כל השירות (מלשון שירה) הם נקווה למעט שירה לדעתיד, כלומר "שירו לה' שיר חדש" שהוא מסמל נצח – כמו הגאולה
חז"ל מדגישים פה עוד נקודה מעניינת: הקב"ה נקרה "איש" (לדוגמה, ה' איש מלחמה, שמות ט, ג) ואילו עם ישראל מכונה "אישה", מלשון "כי מאיש לוקחת זאת", כלומר אישה מבטא את הקשר ואת התשוקה אל האיש, מאז אדם הראשון. וזה נכון הן במישור הגשמי ועל אחד כמה וכמה במישור הרוחני.
”וּבַיּ֖וֹם הַשְּׁמִינִ֑י יִמּ֖וֹל בְּשַׂ֥ר עׇרְלָתֽוֹ׃“
(ויקרא י"ב ג')
אמנם ברית המילה כבר מוזכרת אצל אברהם אבינו (שאף מל את עצמו) אך אנו קיימים מצווה זאת מתוקף פרשת "תזריע" ולאו דווקא מפני הציווי ההוא לאברהם אבינו.
ההסבר לכך הוא כדלקמן: אצל אברהם אבינו, הציווי היה פרטי-אישי בעוד שהציווי בפרשתנו הוא חלק מתרי"ג המצצות שניתנו לעם ישראל במעמד הר סיני – שכל העם כולו היה עד לו.
יש הרבה טעמים למצווה חשובה זו, נביא שלושה:
- ברית עם הגוף: אחת המעלות של מצווה זו היא שזו מצווה המוטבעת בבשר הגוף – להבדיל מרוב המצוות שהן קשורות בעיקר עם הנפש. לפיכך אפשר לקיימה כבר כתינוק, וברגע הראשון שפשר למול את התינוק – כורתים את הבית הנצחית בינו לבין ה'.
- הרמב"ם כותב (מורה נבוכים חלק ג פרק לה ופרק מט)שאחד הטעמים למצווה זו הוא העידון שנוצר: ברית המילה מחלישה את אחת מתאוותיו בגדולות של האדם ונתנת לו את הכוח להתגבר על תאוות.
- הברית היא כשמה – אות ברית בין הקב"ה לעם ישראל. זהו אות נצחי הטבוע בבשרו של כל יהודי והמבטא את הקשר העמוק בין עם ישראל לבין ה'.
”זצָרַ֨עַת נוֹשֶׁ֤נֶת הִוא֙ בְּע֣וֹר בְּשָׂר֔וֹ ... “
(ויקרא י"ג, י"א)
צרעת בתנ"ך הוא עונשו על לשון הרע, ושניהם (החטא ועונשו) מהווים את אחד הנושאים המרכזים של פרשתנו. בהקשר זה צריך חהדגיש שהגדרת התורה של "לשון הרע" הוא חמור הרבה יותר מלשון הדיבור בימינו וגם מהגדת החוק (של מדינת ישראל, אך גם מדינות אחרות). רבינו יונה מגירונדי מגדיר בספרו "שערי תשובה" שישה סוגים של לשון הרע, ובין היתר מבדיל בין דיבור שקר על אדם אחר לבין לשון הרע שאינו שקר – אך גם הוא פסול. ואפילו נרדנות, בין אדם שהוא מתלונן סדרתי, "קוטר" – גם זהו סוג של לשון הרע.
לכן מרגש לראות שבמדינת ישראל של ימינו אנו יש אוטובוסים שעליהם מודפס באותיות של קידוש הלבנה: "לשון הרע – לא מדבר אליי". ראיתי גם שלט במסעדה (כשרה כמובן) ש"חל איסור על דיבור לשון הרע במקום זה" – שהרי חשוב מה מכניסים לפה אך חשוב לא פחות – מה מוציאים.
מאחל לכל הקוראים שבת שלום וחג פסח כשר ושמח – ושיתגשם הכינוי של פסח ("חג הגאולה") בקרוב ובימינו.
שבת שלום
