י"ט כסלו – ברית החסיד
חג של י"ט – כ' כסלו הוא חג גדול בחסידות ונקרא ראש השנה לחסידות כי ביום זה פעל הקדוש ברוך הוא ניצחון גדול של תורת החסידות נגד המתנגדים. בין הדברים שאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר השישי של חב"ד [הריי"צ] לגבי י"ט כסלו הוא: "י' כסלו [השיחרור של האדמו"ר האמצעי ממאסרו] הוא הזמן של לידה של חסיד, י"ט כסלו [השיחרור של אדמור הזקן ממאסרו] הוא הברית".
נבין את הביאור של שייכותה של ברית מילה לי"ט כסלו לפי עניין של ברית מילה אשר יש בה שלושה עניינים:
- הפעולה של מילה – העצם של מילה,
- שהיהודי הוא מהול ונשאר כן,
- הוא יתהפך ל"אינו ערל".
והנה נברר בכאן ג"כ את הרמז של השלושה פרטים בעבודת האדם: "מהול" מתכוון שהטוב שיש בנשמה יהיה מגולה ונגלה – "ועשה טוב"; "אינו ערל" – לא להיות תחת שליטת הערל – היצר הרע (1)סוכה נב, א., "סור מרע" שהשני פרטים [הנ"ל, ב. וג.] צריכים להתקיים דרך עבודה דווקא – פעולת המילה.
ועל דרך זה יובן האמירה של כ"ק מו"ח אדמו"ר שי"ט כסלו הוא העניין של ברית מילה, שהרי בי"ט כסלו נתגלה ניצחון ופדי' בשלום של תורת חסידות חב"ד ויום זה הוא ראש השנה לחסידות (2)אגה"ק של כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע, ד'
ט"ז כסלו תרס"ב.. ושלושת הפרטים בעבודה הנ"ל הם מהעיקרים בשיטת חסידות חב"ד:
חסידות חב"ד דורשת, שכל עניינים של טוב, היהודי אמור להשיגם דרך עבודה ולא להסתפק בטוב שיש לו בדרך ממילא. [..] כל אחד צריך וחייב בעצמו להתאמץ בעבודת הוי' ביגיעת בשר ויגיעת נפש ככתוב: כי אדם לעמל יולד (3)איוב ה, ז.. וזהו פעולת המילה בעבודה.
חסידות דורשת להפיץ אידישקייט ותורה בכל מקום וללכת ולחפש עוד יהודי לעשות ממנו יהודי טוב כפי שאמר האדמו"ר המהר"ש: "א חסיד איז דער וואס גיט זיך איבער לדרוש טובת זולתו" – חסיד הוא מישהו שמוסר את עצמו לדרוש טובת השני. וזהו העניין של להיות מהול בעבודה: לב (המקום של כל המידות) מהול, לב טוב, כשהטוב אצלו נגלה, יגלה את הטוב בזולתו.
העניין של חסידות הוא ג"כ לשנות את הטבעיות של המידות של עצמו כמאמר האלטר רבי: "כל ענין החסידות לשנות טבעי' מידותיו" – וזה אומר "אינו ערל", סולק הטבע אשר נולד בה.
עוד נקודה עיקרית לגבי מצוות מילה ביארנו – שקדושת הנשמה שהיא הקשר בין יהודי לבין הקב"ה נכנס בפנימיות לתוך הגוף ע"י מצוות מילה. מפני זאת האדמו"ר הזקן (האדמו"ר הראשון של חב"ד) פוסק (4)סוף סימן ד' במהדו"ב. שבמצוות מילה מתחילה "כניסת נפש הקדושה" בילד יהודי וכוונה של כניסה זו היא להיכנס באופן פנימי. הילד מ[רגע של] הברית הוא "בא לעולם הבא" (5)סנהדרין קי , ב. .
והנקודה זוהי ג"כ אחד מהעיקרים של חסידות חב"ד. חב"ד דורש פנימיות (6)לקו"ד ח"ב ע' 546.. ז.א. שכל השלוש נקודות הנ"ל המרומזות במצוות מילה, אין לעשותם רק באופן מקיף, רק באמונה, אלא ג"כ ודוקא באופן פנימי, בחכמה, בינה ודעת (חב"ד) של הנפש האלקית – עד שזה יכנס ונכלל בתוך של השכל של נפש הבהמית והמוח הגשמי של הגוף, דהיינו כניסה בפנימיות של הנפש דקדושה לתוך הגוף הגשמי.
ועל אף שבשעת הברית מילה זוהי רק תחילת הכניסה, מכל מקום, לפי מאמר רז"ל (7)מכילתא יתרו יט, ה.
הובא ברש"י שם.
תוס' ד"ה פסיעה תענית י, ב. "שכל התחלות קשות", אפשר להגיד שבכניסה של נפש דקדושה שבשעת המילה יש כוח ומעלה שאינם נמצאים ממדרגת הכניסה בחינוך הילד של תורה ומצוות וגם לא בשעת הבר מצווה.
ויהי רצון שבימים ולפני י"ט כסלו אשר הם בדוגמת הלידה וימי הכנה לברית [של כל אחד], יהיה הכנה ראויה מצד הפעולה בנוגע ללימוד החסידות ולנהוג את עצמו בדרכי החסידות וכל זה מתוך שמחה וטוב לבב.(8)תרגום מלקש"י
חלק ג,
דפ' 799-801.
.