קע"ו - בתורה, בתהילים ובתלמוד
פרשת השבוע נשא היא הפרשה הארוכה בתורה (אלא אם כן סופרים את מטות-משאי כפרשה אחת). מכיוון שהפרשה נקראת כמעט כל שנה לאחר חג מתן תורה - כמעט מעליו מובן שאחרי מתן תורה נקראת הפרשה הארוכה ביותר.
מספר הפסוקים 176 (קע"ו) שווה ערך למספר המשפטים הארוך ביותר בספר תהילים (תהילים קי"ט): יש בו ח' משפטים שמתחילים באות אל"ף וח' משפטים שמתחילים באות בי"ת וכו' - לאל"ף-בי"ת העברי 22 (כ"ב) אותיות, וח' פעמים כ"ב (8X22) שווה קע"ו.
כמו כן, גם לתלמוד הבבלי יש קשר למספר 176 (קע"ו): למסכת הארוכה ביותר - מסכת בבא בתרא - קע"ו עמודים!
ועכשיו: קבלה, או ליתר דיוק: גימטרייה!
לפי תורת הקבלה, צְפוֹ אינו רק בנו של עשו אלא כוח של טומאה! וע"י לימוד פרשת נשא, אמירת תהילים קי"ט ולימוד בבא קמא (כולם עם גימטרייה קע"ו, כלומר 176) - מתגברים על כוחו האפל של צפו.
על זן נדיר (של אנשים) או שמו נזיר
בפרשה אנו גם לומדים על האופציה (ההתנדבותית) להפוך לנזיר.
עיקרי איסור הנזירות במקרא הוא:
- איסור שתיית יין ואכילת ענבים ותוצרתם
- איסור תספורת וגילוח שיער הראש
- איסור להיטמא למת
לפי התלמוד יש שלושה סוגים של נזיר:
- נזיר לזמן קצוב - נזיר שלוקח על עצמו את שלושת האיסורים לתקופה של לפחות שלושים יום. דוגמאות של נזירים מהסוג הזה הם שמואל הנביא ואבשלום בנו של המלך דוד. נזיר מסוג זה יכול פעם בשנה להתיר ג' דברים האסורים לו (במיוחד תספורת שיער הראש) פעם בשנה כאשר מקריב קורבנות בבית המקדש.
- נזיר עולם הוא נזיר שהורים נדרו בשבילו בהיותו ילד או לפני היוולדו לעולם.
- נזירות שמשון הוא דין מיוחד: כתב הרמב"ם(רמב"ם הלכות נזירות ג'): "שמשון לא היה נזיר גמור, שהרי לא נדר בנזיר, אלא המלאך הפרישו מן הטומאה. לשמשון איסור שתיית יין ותספורת (מקור כוחו), אך לא חויב לאיסור להיטמא למת, שהרי תמות נפשי עם פלישתים.
בין נזיר ל-WUNDERRABBI (רב פלא)
כיום לא נהוג להפוך לנזיר (אע"פ שהיו גם נזירים בימינו אנו, שהמובהק ביניהם הוא הרב דוד כהן ז"ל), אפילו לא לזמן קצוב. והסיבה לכך היא שאפשר לסיים נזירות רק בהבאת קורבן, וטרם ביאת המשיח אין אפשרות זו קיימת.
כך כתוב לגבי נזיר:
האבן עזרא מפרש את הפסוק הנ"ל כדלקמן
יפלא. יפריש או יעשה דבר פלא כי רוב העולם הולכים אחר תאוותם נדר נזיר. פירוש נדר להיות נזיר כי נזיר הוא תאר השם ויינזרו מנזירתו שירחיק מהתאוות ועשה זה לעבודת השם כי היין משחית הדעת ועבודת השם ובפרשת כי תצא מחנה ארמוז לך סוד
במילים אחרות אומר באבן עזרא כי אדם שבנוסף לעול התורה ולמצוות לוקח על עצמך עול נוסף (של נזירות) - הדבר הוא בגדר נס, כלומר פלא ממש.
בהקשר זה סיפור קצר:
יש רבנים, בחסידות יש גם אדמו"רים. במזרח אירופה קראו להם רבע'ס, ואילו במערב אירופה WUNDERRABBINER, כלומר, רבני פלא.
היה ואחד מאותם WUNDERRABBINER נקרא להעיד בבית המשפט בוינה (אוסטריה). שאל אותו השופט האוסטרי: הרי מכנים אותך "רב פלא", האם אתה באמת ובתמים יכול בצע ניסים ונפלאות?
ענה לא הרב: רב עיר - אחראי לעירו. רב מחוז - למחוזו. ואולם רב שזכה לנס להיות אחראי לעצמו ולשלוט בעצמו - נקרא רב פלא!
שבת שלום ומבורך!
משה בולאג