קניון בשדות מואב
השבוע אנו לומדים על השכר שפנחס קיבל על מעשה גבורתו. מה קרה?
מדובר בתקופת ההכנות האחרונות לפני כניסת עם ישראל לארץ ישראל. היהודים כבר כבשו את אזור עבר הירדן, ולשם הגיעם לארץ ישראל היו צריכים לעבור בארץ מואב, אך השם אסר עליהם להיכנס לארץ מואב, כי האב הקדמון של מואב הוא לוט, שליוו את אברהם אבינו בדרכו.
בפרק כ"ז רצו המואבים להרחיק את בני ישראל. בלק, מלך מואב, פנה לבלעם, אך הוא בא לקלל ויצא לברך. אמנם, בלק לא יצא "בידיים ריקות": בלעם טיקס לו עצה, והזכיר לו את שנאת הקדוש ברוך הוא לעבירות על טהרת המשפחה. לפיכך, ייעץ לבלק, לנסות לפתות את בני ישראל ולהניע אותם לעבור על חוקים אלה - וכך השם יעניש אותם.
לצערנו בלק הצליח במזימתו: בחטא נמשכו רבים מבני ישראל למעשי זנות עם בנות מואב ומדין! אנשי מואב ומדין הקימו יש מאין "מרכז קניות" מאוהלים. במקום הציעו ליהודים, שעד כה אכלו רק מן במשך ארבעים שנה, שתו רק מים ולבשו את אותם הבגדים, מה שהיום נקרא "חווית קניות". ממש קמפיין מתוחכם: בחוץ ישבו זקנות השבט והציע את הסחורה. פתאום נשמע קול מבפנים שיש מבצע, ואותה סחורה בהנחה! וברגע שמבני ישראל נכנסו לאוהל, הציעה אישה צעירה את הסחורה האמתית - את עצמה!
העונש לא איחר לבוא: הן בידי אדם (הוצאה להורג) והן בידי שמים (מגפה אשר הרגה 24 אלף אנשים מבני ישראל). אפשר לטעון כי העיקרון של "צדיק ורע לו רשע וטוב לו" הגיע לאחר חורבן בית שני ואינו תקף לעד. אך כאמור, תקופה זו קדמה לבית ראשון…
בהמשך, כאשר ראש שבט שמעון רצה להתיר נישואי תערובת - פנחס הגיב מיד. הוא נכנס לשטח שבט שמעון וחיסל את ראש השבט והמידינית. זאת אע"פ שאנשי שמעון עמדו לחסל את פנחס (ראה רגום יונתן במדבר כ"ה ח). והמגפה הפסיקה מיד!
אפשר להשוות את המצב הנ"ל עם כיתת בית ספר שבה מחנך הכיתה משקיע מעל ומעבר בתלמידיו, ופתאום יש מרד תלמידים נגד המחנך שמרגיש מושפל. הוא רק מילא את חובותיו כמורה. על אחת כמה וכמה אם השקיע מאד בתלמידיו. ואז, טוויסט בעלילה - יש קואליציה בעד המחנך שנותנת בו תמיכה. זה מנחם את המחנך.
וכך עם הקדוש ברוך הוא ועמו (בהשראת ההגדה): אילו הוציאנו ממצרים (מעבדות), אילו סיפק צרכינו במדבר ארבעים שנה, אילו הביאנו לארץ "רגילה" (ולא לארץ ישראל) - דיינו. כל זה כשלעצמו מתנה גדולה לעם של עבדים (ראה אוהל הדוד תום). זאת אף זאת - השם האכילנו מן, וכיסה אותנו תחת ענני הכבוד (מאין מזגן בידי שמים), והביאנו לארץ ישראל! ולכן מרד כנגד חוקי השם - חילול השם הוא! ופנחס מעניש את היהודים החוטאים בשם השם! ולכן היה ראוי לשכר.
בין לשון החוק לרוח החוק
בעניין חוקי הצניעות, טהרת המשפחה וכדומה. כאשר הוקמה אגודת ישראל כינסו את כל הקבוצות החרדיות לכנס אחד. בעוד היקים וה"מתנגדים" (הליטאים) שמרו על שולחן הערוך, החסידים הוסיפו חומרות, בעיקר בענייני צניעות. זה בא לידי ביטוי בלבוש (חליפה מעל החולצה, כובע מעל הכיפה וכו') וכן בתחומים אחרים. באותו הכנס בווינה, הוחלט להושיב את הנשים מאחורה. נציגי החסידויות ביקשו להחמיר ולהושיבן מאחורי מחיצה מאוד גבוהה.
כדי לברר את העניין פנו שני הצדדים (החסידים והליטאים) אל החפץ חיים . ענה החפץ חיים שיש מחמירים ויש מקלים. אך הצניעות - השראת השכינה היא. לכן החמרה בצניעות היא נחת לקדוש ברוך הוא!
כך גם לגבי "מרכז הקניות" הנ"ל:
- האם יש איסור הלכתי להיכנס למרכז קניות? – בהחלט אין.
- האם מותר הלכתית להתמקח על המחיר? – בהחלט מותר.
- האם מותר להיכנס לאוהל עבור מבצע? – בזמנו מותר היה
(היום יש איסור איחוד, ראה שולחן ערוך, בן העזר סימן כ"ב).
ובכל זאת, אע"פ שכביכול לא עברו על לשון החוק, חטאו בני ישראל, ועוד עם נוכריות!
על כך אמר לפני 60 שנים המורה לנהיגה של אבי לאבי: מר בולאג, כשאתה בא מימין, אל תתעקש על זכות הקדימה! אחרת אתה יכול לכתוב על המצבה: "הוא בא מימין ולא היה מוכן לוותר על זכות קדימה!"
רוצה לומר: יש להקפיד על לשון החוק, אך חשוב לא פחות, לשמור על רוח החוק, שלעיתים מחמיר אף יותר!
שבת שלום ומבורך!
משה בולאג
