עבדים היינו – ולא רק במצרים
בפרשת "שמות" אנו למדים על דיכוי היהודים במצרים ועל תחילתה של היציאה מעבדות לחירות, או במילות הפרשה:
חשוב לזכור בהקשר זה שהפרשה לא רק מתארת מצב חד-פעמית: לאורך הדורות עמדו עלינו לכלותינו. אז גם היום חששנו שאנחנו היהודים נותנים לשונאי היהודים תחמושת לשנאה – בפרשה היהודים חוששים שמשה רבינו נותן לפרעה תירוץ להרגנו במספרים גדולים יותר:
חוקי אך לא מוסרי
מה למדים מחשש זה? למדים אנחנו שגם האכזריות בזוועות מצרים הם בחסות חוק כלשהו – כך גם פרעה, כך גם סטלין והיטלר:
- היטלר רצח בזקנים ובנכים כביכול כדי לאפשר חלוקת משאבים באופן יעיל יותר.
- סטלין אסר חינוך דתי כי זה כביכול בגידה במדינה.
- ופרעה? "שיטת הסלמי": קודם כל מס תיירות. נשמע הגיוני – אבל רק במבט ראשון: שהרי, לא חסר הכנסות למדינת מצרים. מה גם שדווקא תיירים אלה (בעצם, עבדים) הצילו את מעבדיהם מגביעה מרעב! אחרי זה מבקש פרעה ממיילדות להרוג בזכרים היהודים מיד בלידה כך שהאם לא תבחין בכך. אך המיילדות מסרבות! ואז, במקום לשלוח את השוטרים "לגמור את העבודה" (של רצח העם המתוכנן), פרעה שולח את עמו לעשות את ה"עבודה המלוכלכת":
האם העם היהודי היה זוכה למשפט צדק בבית המשפט במצרים? מי היו העדים?
משה רבינו – כוחו של החמלה
למה בחר ה' את משה רבינו, איש ביישן ומגמגם ללא "תכונות מנהיג" להציל את עם ישראל?
זהו סיפור על כוחו של חמלה:
- הוא הורג איש מצרי שמתעלל באיש עברי.1שמות ב, י"א-י"ב כלומר, למשה רבינו חמלה כלפי בני עמו המדוכאים.
- אח"כ משה רבינו מתערב כאשר שני יהודים רבים2"לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ",
שמות ב', י"ג וזוכה שאחד מהם מלשין על משה אצל פרעה! כלומר, למשה רבינו חמלה כלפי יהודי שמתעמת עם יהודי. - כשמשה רבינו רואה איך רועי מדין מתעללים בבנות יתרו, הוא שוב מתערב למען החלש (במקרה זה, נשים מדוכאות). כלומר, למשה רבינו חמלה גם כאשר גם המתעלל וגם המדוכא אינם מבני ישראל3שמות ב', י"ז
- במדרש מדובר שכאשר משה רבינו שומר על צאן חמו יתרו, כבשה אחת בורחת. משה רבינו כל כך חומל על הכבשה הצמאה שהוא סוחב אותה לצאן. כלומר, אפילו לחיות יש למשה רבינו חמלה.
כאשר ה' מבחין במידה זו אצל משה רבינו, הוא בוחר בו להיות מנהיגם של ישראל. וגם אחרי זה משה רבינו לא מהסס להתערב למען עמו!
שבת שלום ומבורך!
משה בולאג