בפרשת "תזריע" אנו למדים על הלכות ברית המילה. לדוגמא חובה לקיים מצווה חשובה זאת גם בשבת (ואפילו ביום כיפור) אע"פ איסור הקזת דם בשבת. ואולם, אם צריך לדחות את ברית המילה (בד"כ מסיבות בריאותיות), אזי אסור לחלל שבת או חג כדי לקיים בְּרִית שֶׁלֹּא בְּזְמָנָו. צריך לדחות יום נוסף.
כל בר דעת ובמיוחד אם הוא נימול יודע כי סכנה טמונה בסימן זה: לאורך ההיסטוריה זיהו יהודים כי היו נימולים - ורדפהו והרגם. ביתר שאת גם בשואה. ובכ"ז - כמעט כל משפחה יהודית בעולם, ללא קשר לדתיותה, מל משפחה יהודית מלה את בנם הזכרים.
לבוש היחידה
במרד או מהפכה, למורדים יש סימן היכר בלבוש. זכור לנו ה"המהפכה הכתומה" באוקראינה וגם האפוד הצהוב בצרפת לאחרונה. אבל גם לשלטון שנגדו מורדים יש סימן היכר - ואם נמנע ניסיון ההפיכה, אזי יש לשליט יכולת לזהות בקלות את מי שתמך בו בזמנים הקשים, כלומר, את מי שהראה נאמנות כנגד רוח הזמן.
למה הדבר דומה: לברית המילה! בתפקיד השליט: הקדוש ברוך הוא.
פיקוח נפש כנגד להרג ובל יעבור
השם מקדש חיי אדם: התאבדות - חטא גדול. פיקוח נפש - דוחה שבת! ואולם, אם סכנת הנפשות לא מיידית, אזי לא מדובר בפיקוח נפש.
איפה עוברת הגבול?
- אסור לסלול כביש גישה לבית חולים בשבת, שהרי סכנת המוות (של חולים העלולים להתעכב בדרך לבית החולים ולמות) אינה מיידית.
- אסור לעמוד ליד קיר רועה או לעלות על סולם לא יציב.
- לחצות את הכביש בירוק - מותר, אע"פ שגם בזה יש סכנה.
למול ילד בתקופת השואה?
לגבי שאלה חשובה זאת, יש חילוקי דעת:
- מצד אחד, כדי לזהות יהודים, הורידו הנאצים יש"ו ליהודים את המכנסיים - אם האדם היה נימול, דינו היה כמעט בוודאות מוות. לפיכך פיקוח נפש דוחה גם ברית מילה, וכך נהגו יהודים רבים, חלקם אפילו לאחר השואה.
- מצד שני יש שלוש מצוות שעליהן חל הכלל "יהרג ובל יעבור": לא תרצח, איסור עריות ואיסור עבודה זרה. לא למול את בנך כאילו לעשות עבודה זרה.
בנוסף יש עוד כלל חזק שדווקא תומכת בברית מילה גם תוך סכנת נפשות: למות על קדושת ה'.
בדומה לרבי עקיבא (שאמר כי "ואהבת את ה' בכל לבבך ובל נפשך" מתוך קריאת שמע כוונה אפילו נוטל את נשמתך) נהג גם הריי"צ (האדמו"ר השישי בשושלת חב"ד) כשאמר לקומיסר הבולשוויקי שכיוון עליו אקדח (והוסיף כי "צעצוע זה שינה דעת רבים): "צעצוע זה רק מפחיד עובדי אלילים. מי שמאמין בקדוש ברוך הוא ובעולם הבא - אינו מפחד כלל."
משל: הצאר ניקולאי הראשון ביקש מנתיניו הרוסים ללבוש בגדי אירופאים. הדבר גרם למחלקות קשות בקרב רבני רוסיה (לגבי השאלה אם על היהודים להתנהג כך גם): אם הכוונה הייתה לקרב את תרבות רוסיה לתרבות האירופית, הרי לא היהדות היא מטרת ההתקפה ואין בכך פסול. ואולם, אם הכוונה הייתה חילון - אז ייהרג ובל יעבור!
גם אצל היטלר ימח שמו וזכרו אין תשובה אחת ברורה: אם מטרת איסור המילה היא להרוג יהודים - אז פיקוח נפש דוחה מילה. ואולם, אם המטרה היא לחסל לא את היהודים אלא את היהדות - ייהרג ובל יעבור!
מאחל לקוראיי לא לעמוד מול דילמה זאת לעולם וכמובן
שבת שלום ומבורך!
משה בולאג
