מורה נבוכים
בחצי הראשון של פרשת תצווה אנו למדים על ציווי הכנת בגדי הכהונה של אהרן ובניו הכוהנים. בגדי הכהן הגדול הם החושן, האפוד, הציץ, מעיל, כתונת, מצנפת, אבנט ומכנסיים. לכוהנים הפשוטים היו רק ארבעה בגדים: כתונת, אבנט, מגבעת ומכנסיים
בחצי השני של הפרשה אנו למדים על התהליך הארוך שמשה רבינו ואהרון הכהן אחיו משה וכן, ארבעת בניו של אהרון היו צריכים לעבור כדי להכין את המשכן לקדוש ברוך הוא.
מה פשר כל החוקים והצווים הללו? למה השם דורש דבר אחד ואוסר דבר אחר? ומה פשר הירידה לפרטים?
התשובה היא משל לתוכנית מחשב: לכל פסיק, לכל נקודה – משמעות! ואם טועים, התוכנה לא עובדת.
וכך גם הקדוש ברוך הוא שדורש שמונה ימים של הכנת מזבח הזהב המיועד להקטרת קטורת הסמים.
ללא עמידה בכללי הטכס בפרטי פרטים – השם לא היה שולח את האש להדלקת הקטורה!
לעתים אנו תוהים האם "אכפת" אם ואיך אנו שומרים את מצוותיו. התשובה היא – לא לקדוש ברוך הוא אנו מוסיפים ברכה, אלא לעצמינו! שהרי, בדומה לתוכנת מחשב, אנו זוכים לבריאות, פרנסה, נחת רוח מילדינו וכו' על-ידי דבקות במדריך למשתמש . וכפי שלא יעזור לנו להתלונן ליצרן המחשב על נוהל הפעלת המחשב – כך לא יעיל להתלונן ליצרן שלנו, לקדוש ברוך הוא!
על שמות וספר שמות
בתחילת ספר שמות נולד משה רבינו. החל מפרשת שמות מופיע שמו בכל פרשת השבוע – למעט פרשת "תצווה". והשאלה היא מדוע?
לפי חז"ל הסיבה היא חטא העגל: אמר משה לקב"ה 'אם תשא חטאתם ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת', משה אומר שאם בקשתו אינה מתקבלת למחילת חטא העגל ואכן ייגזר על עם ישראל אבדן מוחלט – מחה גם אותי מספרך – מספר התורה ומן החיים. אין זה אולטימטום גרידא, לדעת חז"ל משה הציע להחיל עליו את העונש הראוי לכל עם ישראל, בהיותו האישיות הכוללת את כל נשמות ישראל.
לפי תורת הסוד (הקבלה) לנשמתו של משה רבינו מספר גלגולים: תחילה בהבל, לאחר הירצחו לשת, לאחר מכן נוח ורק אז גלגול הנשמות הביא את הנשמה למשה רבינו. לפי שיטת הפרד"ס
פְּשָׁט רֶמֶז דְּרָשׁ סוֹד
יש לכך רמז – או ליתר דיוק, רמזים:
יש לכך רמז – או ליתר דיוק, רמזים:
- נחושת (שמופיע בפרשת תרומה), כלומר נח ושת!
- ואותה תצווה (תחילת פרשת תצווה) – אתה = משה!
- לפיכך יש לנו את נח, שת ומשה.
במילים אחרות מוחק הקדוש ברוך הוא כביכול את משה רבינו מפרשת השבוע – אך מחזיר אותו כרמז!
שבת שלום ומבורך!
משה בולאג
