פרשת השבוע
וַיְחִי

ישבתי פעם בבית כנסת ולמדתי תורה עם בני. לפניי ישב יהודי שפטפט עם ילד אחר, במקום ללמוד תורה עם בנו שישב לידו. ידעתי את הסיבה למראה המוזר: הילד (שאתו פטפט) היה יתום. כאשר עזב היתום את בית הכנסת פנה היהודי אליי והסביר למה נתן לבנו לחכות. הנהנתי בהבנה. היהודי התחיל ללמוד תורה עם בנו.

מספר הרהורים שעברו לי בראש על הנ"ל:

1. אם חשוב היה ליהודי "מה יגידו" (או ליתר דיוק, מה יחשבו), למה שלא הודיע בקול רם את נסיבות הפטפוט? הרי לא הייתי היחיד בבית הכנסת מלבדו ובוודאי אחרים גם ראו את מעשיו.
2. ויותר ברצינות: מה ה' רוצה? שנעמיד דברים על דיוקם כשנדמה שאנחנו עושים דבר עברה כביכול או בעיניי הסובבים?

ויחי – וימות יעקב

בפרשת "ויחי" מכין יעקב אבינו את עצמו ואת ילדיו למותו הקרב ובא. בין היתר מבקש מיוסף לא לקברו במצרים אלא במערת המכפלה בחברון. באותה ההזדמנות מגלה יעקב אבינו לבנו למה אמו רחל אמנו נקבה בבית לחם ולא במערת המכפלה.

ונשאלה השאלה: מדוע?

יש טענה שיעקב אבינו רצה למנוע מיוסף להרגיש נפגע, מה שעלול היה להוביל להחלטה דווקא כן לקבור את אביו במצרים, חרף הבקשה של אביו לא לעשות זאת.

האמנם? הרי יעקב אבינו בילה 17 שנה אצל בנו יוסף במצרים. למה שיפחד מ"נקמה" כזאת של בנו? הרי אם עושים את הדבר הנכון, אין חובה לעדכן לזולת מדוע. לא כך?

וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב

ואלם, כאשר חנה אמו של שמואל הנביא מתפללת בצורה שעלי (הכהן הגדול) מאשים אותה שהיא שיכורה¹ספר שמואל א', א, י"ג, היא אכן מתגוננת. תלמוד לומר, אכן צריך האדם להסביר את עצמו.²מסכת ברכות ל"א

יש דוגמאות נוספות בשולחן הערוך ובספרות השו"ת, לדוגמה, שתרומת צריכים להתנהל לפחות שני אנשים – אחרת יש חשש לאי סדרים. דוגמאות נוספות הן חומרות, כגון האיסור לבשל בשר בחלב שקדים בגלל הדמיון לחלב, או האיסור להשתמש במטריה שנפתחה לפני שבת בשבת עצמו מחשש למראית עין.

והמסקנה היא: והייתם נקיים מידוד ומישראל ועשית הישר והטוב. במילים אחרות: אפילו למראית עין אסור שיהיה רושם מוטעה שמבצעים עבירה, אפילו שזה לא נכון.

בחזרה לפרשה וליעקב אבינו: הוא עשה את הדבר בישר והטוב – אחרי 17 שנה!

כלל גדול ומעשים רבים

לאחר התעמקות בספרות התלמודית וההלכה הגעתי למסקנות הבאות:

1. אם יש חיוב הלכתי (לדוגמה, הנחת תפילין), אז הוא החל גם אם חייבים לעשות זאת בקרב אנשים שלועגים לך.³שולחן ערוך,
   אורח חיים א' א'
2. יש איסורים וחומרות רבים מחשש למראית עין של עבירה.
3. לאחר מעשה חייב היהודי להסביר את מעשיו רק למי ששואל או למי שעלול להלבין אותו ברבים עקב אי הבנה.

וזה מסביר את העיתוי של הסבר יעקב אבינו באשר למקום קבורתו של רחל אמנו. רק כאשר היה על יעקב אבינו לבקש מיוסף לא לקברו במצרים אלא בארץ ישראל, במערת המכפלה – רק אז היה עליו להסביר את עצמו. ⁴
(כך אני סבור גם לגבי אותו היהודי בבית כנסת – לא היה חשש שקהל המתפללים ילבינו אותו ברבים ולכן הוא הסביר רק לי את נסיבות התנהגותו)

שבת שלום ומבורך!

משה בולאג