”הִנֵּה־נָ֨א לִ֜י שְׁתֵּ֣י בָנ֗וֹת אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יָדְעוּ֙ אִ֔ישׁ אוֹצִֽיאָה־נָּ֤א אֶתְהֶן֙ אֲלֵיכֶ֔ם וַעֲשׂ֣וּ לָהֶ֔ן כַּטּ֖וֹב בְּעֵינֵיכֶ֑ם רַ֠ק לָֽאֲנָשִׁ֤ים הָאֵל֙ אַל־תַּעֲשׂ֣וּ דָבָ֔ר כִּֽי־עַל־כֵּ֥ן בָּ֖אוּ בְּצֵ֥ל קֹרָתִֽי׃ “
(בראשית י"ט ח')
בפרשת השבוע וירא אנו למדים על שיאני הרשע, אנשי סדום. אך לפני שבוע ביקש אברהם אבינו מבנו אחי אביו לוט שלא לגור לידו. ולאן לוט בוחר לגור: דווקא בסדום!
כך מציג המקרא את אנשי סדום:
&rdquoוְאַנְשֵׁ֣י סְדֹ֔ם רָעִ֖ים וְחַטָּאִ֑ים לַי-הֹ-וָ-֖ה מְאֹֽד׃“
(בראשית י"ג י"ג)
מלאכים בסדום
לשם החרבת סדום שולח אלוהים לעיר שני מלאכים המכונים "אנשים"1ספר בראשית, פרק י"ט וככל הנראה המדובר בשניים משלושת ה"אנשים" שנפגשו עם אברהם בפתח האוהל בפרק י"ח. לוט מקבל את פניהם בהכנסת אורחים ואף מציע להם את בנותיו!
שני פירושים למעשה חמור זה הנוגדת להלכה (וגם למוסר):
- או שלוט הושפע מסביבתו ונכבש ע"י היצר הרע,
- או שמא, ביקש את רחמי השמים על עירו ע"י קורבן טהרת בנותיו.
לבסוף המלאכים מחזירים את לוט אל הבית על ידי נס של סנוור האספסוף כך שלא ימצא את הדלת. המלאכים מזהירים את לוט מפני ההפיכה, ומייעצים לו לעזוב את העיר עם כל קרוביו. בקיצור: הם לא נענים להצעה המגונה.
פילגש בגבעה
בספר שופטים מופיע בסוף2שופטים יט-כ"א את הסיפור הנודע "פילגש בגבעה":
איש משבט לוי הגר בהר אפרים, לוקח פילגש מבית לחם יהודה. האישה מורדת בו, ובורחה אל בית אביה שבבית לחם, שם שוהה במשך 4 חודשים. לאחר מכן, מגיע אליה האיש לשכנע אותה לחזור. לאחר שהות של כמה ימים בביתו של אביה, שמנסה להשאיר אותם, יוצאים האיש, פילגשו ונערו לעת ערב על דרך ההר צפונה לכיוון עירם. כאשר מגיעה שעת החשכה הם ליד ירושלים. הם ממשיכים ברכיבתם, והשמש שוקעת כאשר הם ליד גבעה. איש זקן מסכים להכניסם הביתה. בעודם בסעודה בביתו של האיש הזקן מקיפים אנשי העיר את הבית ודורשים להוציא את האיש החוצה במטרה לאונסו או להתעלל בו. המארח מציע להוציא את בתו הבתולה ואת פילגשו של האורח. על אף סירובו של ההמון, מוציא האורח את פילגשו בכוח החוצה, שם מתעללים בני העיר בה כל אותו הלילה. בבוקר מוצא את האיש את פילגשו ללא רוח חיים. כתוצאה מכך מתפרץ מלחמת אחים בין השבטים.
היצר הרע והתערבות האל
סדום מול מעשה שבט בנימין
נשאלת השאלה: למה מתערב ה' בסדום ואילו במעשה דומה של שבט בנימין נמנע מלהתערב?
לפני שנענה על שאלה זו, צריך להבדיל בין החיות – שנוהגות לפי יצרים בלבד (אינסטינקטים) לבין האדם שיש בו בחירה חופשית.
והבחירה היא בין היצר הטוב לבין היצר הרע: אברהם אבינו מצליח להתגבר על היצר הרע בצורה שבו אפילו היצר הרע מבקש רק את הטוב! ואילו אנשי סדום החליטו הפוך: עד כדי כך שהם חקקו חוקים שמנצחים את היצר הרע. ולכן: אין צדיק בסדום.
לעומתם רואה ה' אפשרות אצל שבט בנימין לעשות תשובה..
ולכן סדום נהפכת בהתערבות ה' ואילו אין השם מתערב במעשה החמור של שבט בנימין.
סיכום: בשבחי ייסורי המצפון
מה אפשר ללמוד מזה:
שגם כשאנחנו מרגישים חסרי אונים ולא רואים אפשרות לחזור לדרך הישיר – השם לא וויתר עלינו.
למה?
כי כל עוד יש לנו ייסורי מצפון, יש בנו יצר הטוב ונוכל לחזור בתשובה.
בנימה אופטימית זו
שבת שלום ומבורך
משה בולאג
