Tora-reading.png

פרשת השבוע
קֹרַח

דברי תורה וחידושים • חסידות • הלכה והנהגות


נושא הפרשה הוא סמכות.

קורח חותר תחת סמכותו של משה רבינו. זאת אע"פ שלא משה רבינו מקור הסמכות אלא הקדוש ברוך הוא (ְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם ... וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת [שמות, י"ח ,כ"א-כ"ב]). ואולם, קורח אינו מטיל ספק בסמכותו האלוקית אלא בסמכותו של משה רבינו דווקא: הוא מאשימו בלא פחות מכוח דיקטטורי!

התורה דורשת מכל העמים
שֶׁבַע מִצְווֹת בְנֵי־נֹחַ
, ולא רק מהעם היהודי, לחוקק חוקים ולהתנהג בכפוף לחוק. (ראה "על הדינים". רמב"ם הלכות מלכים פרק ט) אציין שאצל היהודים לא צריך העם לחוקק חוקים – הרי יש הלכה, והיא בידי שמים.

מה שמעניין: אין התורה מבקשת סוג מסוים של משטר – מונרכיה, דמוקרטיה, סוציאליזם וכו' העיקר הוא עצם קיומה של הסמכות! זאת ועוד, אסור בתכלית האיסור לקלל את הגוף המחוקק.

”אֱלֹהִ֖ים לֹ֣א תְקַלֵּ֑ל וְנָשִׂ֥יא בְעַמְּךָ֖ לֹ֥א תָאֹֽר׃“

(שמות ,כ"ב, כ"ז)

ספר החינוך מוסיף טעם לכל מצווה ומצווה.

לדוגמה, בעל ספר החינוך (מצוה ע“א) מנמק את האיסור שאין לקלל נשיא:

משרשי המצוה, לפי שאי אפשר לישוב בני אדם מבלי שיעשו אחד מביניהם ראש על האחרים לעשות מצותו ולקיים גזרותיו, מפני שדעות בני אדם חלוקין זה מזה ולא יסכימו כולם לעולם לדעת אחת לעשות דבר מכל הדברים, ומתוך כך יצא מביניהם הביטול והאסיפה בפעולות, ועל כן צריכין לקבל דעת אחד מהם אם טוב ואם רע, למען יצלחו ויעסקו בעסקו של עולם, פעם ימצא בעצתו וחפצו תועלת רב ופעם ההיפך, וכל זה טוב מן המחלוקת שגורם ביטול גמור. ומאחר שהממונה לראש סיבה אל התועלת שאמרנו, הן שהוא גדול להדריכנו בדרכי הדת או גדול במלכות לשמור איש מרעהו שתקיף ממנו, ראוי הדבר וכשר שלא נקל בכבודו, וגם שלא לקללו אפילו שלא בפניו, וכל שכן בפני עדים, כדי שלא נבוא מתוך כך לחלוק עמו, לפי שההרגל הרע שאדם מרגיל עצמו בינו לבין עצמו הוא סוף מעשהו, והמחלוקת עליו כבר אמרנו ההפסד הנמצא בשבילו.
(https://www.sefaria.org.il/Sefer_HaChinukh.71.2?lang=he&with=all&lang2=he)

מה הכוונה פה? לכל עיר יש פרויקטים גדולים שמצריכים שיתוף פעולה. פעם היה מדובר בבניית אקוודוקט, היום ברכבת קלה (נשמע מוכר?). לפרויקטים אלה צריך מנהיגות! ללא מנהיגות יהיו רק סכסוכים. לכן צריך להחליט על משטר מסוים שבו יש חוזה בין האוכלוסייה למנהיגים, שלפיו מסכימים להיות תחת סמכות המנהיגות. גם אם המנהיגות עושה טעיות (וזה עלול לקרות) – היתרונות גוברים על החסרונות.

וולכן צריך לכבד את המנהיגות ולא לקללה.

בחזרה לקורח.

משה רבינו האציל סמכויות לגורמים רבים. אילו הייתה חלוקה זאת החלטתו בלבד – היה קשה למצוא בכך הגיון. אך הכל מלמעלה! ונסתרות דרכי ה'.

קורח מעוות את המציאות באומרו כי משה רבינו החליט לבדו על כל תפקיד תחתיו.

”…כִּ֤י כׇל־הָֽעֵדָה֙ כֻּלָּ֣ם קְדֹשִׁ֔ים וּבְתוֹכָ֖ם יְ-ה-ֹוָ֑-ה וּמַדּ֥וּעַ תִּֽתְנַשְּׂא֖וּ עַל־קְהַ֥ל יְ-ה-ֹוָֽ-ה׃“

(במדבר ט"ז ,ג')

קורח מציג את עצמו כאידאליסט, כדמוקרט גדול שדואג לטובת הכלל: כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם השם.

רש"י אומר: לא הוא! בסתר ליבו מסתתרת אמת אחרת לגמרי, קטנוני הרבה יותר: בן-דודו של קורח ששמו אליצפון זכה בתפקיד חשוב. זה מעלה את חמתו של קורח כיוון שאביו של קורח, יזהר מבוגר יותר היה מאביו של אליצפון, עוזיאל. (ראה שמות, ו', י"ח-כ"ב)

הכל מסתכם בעלבון של קורח בנוגע לעניין אישי.

פה נכנסת ההתחכמות: אילו קורח היה מדבר "דוגרי" על האמת הכואבת – אף אחד לא היה מתייצב לימינו. אך כשהציג עצמו כלוחם למען ערכים גדולים ועיליים – הוביל המונים.

כאמור, טעותו הגדולה של קורח היא בכך שהוא מתייחס למשה רבינו כאילו הוא החליט על המינויים כשלמעשה ההחלטות היו של ה'.

בנוסף – הקנאה אכלה את קורח מבפנים. עד כדי כך שלא שם לב עד כמה טענותיו אבסורדיות.

שהרי לאליצפון אח בכור ושמו מישאל. וסבא שלהם, קהת היה דווקא בנו השני של לוי – כלומר, דילגו על הבכור גרשון! וגם לוי בכבודו ובעצמו – בנו השלישי של יעקב אבינו, קיבל עדיפות מעל ראובן ושמעון.

כלומר – איך אפשר להתמקד בפרט קטן כל כך ולהתעלם מכל ההקשרים ומהתמונה הגדולה?

זהו כוחה המעוור של הקנאה!

גם אנשים חכמים אומרים דברי הבל (דבר שאולי נשמע טוב אך אין מאחורי דברים אלה כלום). אך לאחר בדיקה קצרה מתברר שככל הנראה הקנאה עיוותה את האמת.

גם משה רבינו מחפש את הדיאלוג, אך מקבל כתף קרה.

על זה אמרו: אם משה רבינו החליט לבדו – יריביו ימותו מוות טבעי. אך אם דברי האל יצאו מפיו, אזי יריביו ימותו מוות על-טבעי, כלומר, האדמה תבלעם. (ראה במדבר, ט"ז, כ"ח-ל')

ופה מוסיף האדמו"ר מקוֹצק (רבי מנחם מנדל מורגנשטרן מקוֹצק, הוא השרף מקוצק) דיוק: מועד המוות אינו העניין – אלא סוג המוות. כלומר, אילו קורח היה מת מוות פתאומי על המקום – זה לא היה הוכחה לכך שמשה רבינו צדק וקורח טעה.

רק מוות על-טבעי הוכיח את הסמכות העליונה של דברי משה רבינו!

מה מוסר ההשכל פה? עדיף לברוח למקום אחר. לדוגמה אם אינך שבע רצון מרב העיר או מהקהילה – אפשר להחליף. זאת ועוד – אפשר גם לבקש הסברים מהמנהיגים.

גם קורח היה יכול לבקש הסבר ממשה רבינו בעניין אליצפון. תשובתו של משה רבינו כמעט בוודאות הייתה כי קורח אינו מפנה את השאלה למקום הנכון – למקום (בהי"ה הידיעה)!

אילו קורח לא היה שבע רצון מתשובה זו – היה עליו לעזוב את המדבר ולבקש מקלט באחת הארצות השכנות (יהודים רבים התנהגו כך לאורח הדורות).

אך החלטתו של קורח למרוד – טעות חייו, ועל כך שילם בחייו, במוות על-טבעי.

 
 

שבת שלום ומבורך!

משה בולאג

 
 

"עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר" משלי פ"ג, יח


Um den Wochenabschnitt als PDF herunterzuladen, klicken Sie bitte auf das PDF-Symbol.
27. Siwan 5783, 16. Juni 2023

להורדת פרשת השבוע כקובץ PDF אנא לחץ על סמל ה-PDF.
כ"ו בסיון תשמ"ג,   16 ליוני 2023


transparent to purple gradient