Tora-reading.png

פרשת השבוע
אַחֲרֵי מוֹת

דברי תורה וחידושים • חסידות • הלכה והנהגות


בין ראש השנה, יום הכיפורים ועל הכתר של המלך

השבוע אנו למדים על היום הקדוש בשנה היהודית, הוא יום כיפור (יש החולקים על כך ואומרים ששבת קדושה אף יותר).

בהקשר זה יש אמונה מאוד נפוצה בעיקר אצל ילדים ולפיה למלך כתר על הראש תמיד. ולא כך הדבר: בממלכות קובע המלך יום בשנה שבו הוא שם כתר על הראש, מעין יום הכתרה שנתית. באותו יום יש חידוש נדרים (בין המלך לנתיניו)

מלך המלכים (הקדוש ברוך הוא) גם קבע יום הכתרה, הוא ראש השנה!

ומדוע ראש השנה?

במרד או מהפכה, למורדים יש סימן היכר בלבוש. זכור לנו ה"המהפכה הכתומה" באוקראינה וגם האפוד הצהוב בצרפת לאחרונה. אבל גם לשלטון שנגדו מורדים יש סימן היכר - ואם נמנע ניסיון ההפיכה, אזי יש לשליט יכולת לזהות בקלות את מי שתמך בו בזמנים הקשים, כלומר, את מי שהראה נאמנות כנגד רוח הזמן.

והסיבה היא שאמנם קיים הקדוש ברוך הוא מאז ומעולם אך לא היה מי שהכיר בו כמלך: רק ביום השישי לבריאה, כאשר ברא את האדם – הוא-הוא (האדם), נזר הבריאה – הוא הכיר בהשם!

תפקידו של האדם בכלל והיהודי בפרט הוא להכיר בכך שהוא עבד ה', לקיים את מצוות השם יתברך ולהודות על היותנו חלק מעם ישראל, "אשר בחרת מכל העמים" (לעבוד את ה').

ובגלל אהבת השם לעמו, העניק לנו עשרה ימי תשובה עד ליום הכיפורים, יום כפרת העוונות.

בפרשתנו למדים אנחנו כי הכוהנים היו ראשים להכניס לקודש הקודשים אך ורק ביום הכיפורים, וגם אז במסגרת טקס מסוים:

”וְנָתַ֧ן אַהֲרֹ֛ן עַל־שְׁנֵ֥י הַשְּׂעִירִ֖ם גֹּרָל֑וֹת גּוֹרָ֤ל אֶחָד֙ לַיהֹוָ֔ה וְגוֹרָ֥ל אֶחָ֖ד לַעֲזָאזֵֽל׃“

(ויקרא ט"ז ח')

”וְהָֽיְתָה־זֹּ֨את לָכֶ֜ם לְחֻקַּ֣ת עוֹלָ֗ם לְכַפֵּ֞ר עַל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ מִכׇּל־חַטֹּאתָ֔ם אַחַ֖ת בַּשָּׁנָ֑ה וַיַּ֕עַשׂ כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃“

(ויקרא ט"ז ל"ד)

מעשה ריסוק השעיר היה מלווה, על פי חז"ל, בנס בו חבל קלוע מצמר צבוע באדום הייתה מלבינה כסימן לכך שעוונות בני ישראל נמחלו, על פי הפסוק "אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים - כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינו.

בין אדם למקום, בין אדם לחברו

משתמע מכך שאפשר לחטוא חו"ח כל השנה כי ממילא יש כפרת העוונות ביום הכיפורים. לא כך הדבר! כי:

”כִּֽי־בַיּ֥וֹם הַזֶּ֛ה יְכַפֵּ֥ר עֲלֵיכֶ֖ם לְטַהֵ֣ר אֶתְכֶ֑ם מִכֹּל֙ חַטֹּ֣אתֵיכֶ֔ם לִפְנֵ֥י יְ-ה-ֹוָ֖-ה תִּטְהָֽרוּ׃“

(ויקרא ט"ז ל')

או במילים אחרות: אֶחֱטָא וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר. (משנה יומא ח' ט')

ואולם, יש פה עוד עניין: אם מוסיפים פסיק במשפט הנ"ל, כוונתו שונה:

”כִּֽי־בַיּ֥וֹם הַזֶּ֛ה יְכַפֵּ֥ר עֲלֵיכֶ֖ם לְטַהֵ֣ר אֶתְכֶ֑ם מִכֹּל֙ חַטֹּ֣אתֵיכֶ֔ם לִפְנֵ֥י יְ-ה-ֹוָ֖-ה, תִּטְהָֽרוּ׃“

(ויקרא ט"ז ל')

"את זו דרש רבי אלעזר בן עזריה: מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו עבירות שבין אדם למקום יום הכפורים מכפר, עבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכפורים מכפר עד שירצה את חברו" (משנה יומא ח' ט')

כלומר: עבירות בין אדם למקום – יום כיפור מכפרם. אך: עבירות בין אדם לחברו – רק על ידי מחילה של האדם הנפגע!

הוא – ולא שרף

עוד עניין שאפשר לראות בהוספת פסיק:

”כִּֽי־בַיּ֥וֹם הַזֶּ֛ה יְכַפֵּ֥ר עֲלֵיכֶ֖ם לְטַהֵ֣ר אֶתְכֶ֑ם מִכֹּל֙ חַטֹּ֣אתֵיכֶ֔ם, לִפְנֵ֥י יְ-ה-ֹוָ֖-ה תִּטְהָֽרוּ׃“

(ויקרא ט"ז ל')

רוצה לומר: מי מחליף לנסיך חיתולים? משרתי חצר המלך. בוודאי ובוודאי לא המלך בכבודו ובעצמו!

ואולם, אהבת ה' לעמו עזה עד כדי כך שהוא – הוא, ולא שרף! – מטהר אותנו ומכפר חטאותינו! אין "מתווך" – אנו עושים וידוי ישר לקדוש ברוך הוא! ורק לו חייבים אנו דין וחשבון – ורק לו חייבים אנו לחזור בתשובה ולחדול מדרכנו הלא ישרה.

"אמר רבי עקיבא: אשריכם ישראל! לפני מי אתם מיטהרין? ומי מטהר אתכם? אביכם שבשמים!" (משנה יומא ח' ט')

ואז מוחל לנו – הקדוש ברוך הוא, בכבודו ובעצמו!

 
 

שבת שלום ומבורך!

משה בולאג

 
 

"עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר" משלי פ"ג, יח


Um den Wochenabschnitt als PDF herunterzuladen, klicken Sie bitte auf das PDF-Symbol.
7. Ijar 5783, 28. April 2023,

להורדת פרשת השבוע כקובץ PDF אנא לחץ על סמל ה-PDF.
ז' באייר תשמ"ג,   28 לאפריל 2021


transparent to purple gradient