עשה לך רב
בפרשת מטות-מסעי, אנו קוראים על הנסיעות שעשינו מאז יציאת מצרים עד שעמדנו להיכנס לארץ ישראל. ג"כ נמצאים בפרשתנו הוראות לגבי כיבוש ארץ ישראל. התורה הקדושה אומרת לנו:
”אֵ֜לֶּה מַסְעֵ֣י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֥ר יָצְא֛וּ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לְצִבְאֹתָ֑ם בְּיַד־מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹֽן׃ “
(במדבר לג א)
הבעל שם טוב לימד שהארבעים ושתים נסיעות שעשינו במדבר הם כנגד הארבעים ושתים נסיות שכל יהודי עובר בחיים שלו. כל נסיעה הוא רמז על נסיעה בחיינו (בעל שם טוב על התורה, פ' מסעי). הוא מתחיל בלידה וגומר בכניסה לארץ ישראל לעולם הבא.
הפסוק אומר לנו "בידמשה ואהרון" ומדגיש שאנחנו עברנו את כל התחנות של הארבעים ושתים מסעות בהדרכה של משה רבינו ואהרן הכהן. זה מלמד אותנו הוראה עיקרית: אם אנו רוצים שכל הנסיעות שלנו יהיו בהצלחה, חייבים לנסוע בהדרכה, והמדריכים שלנו הם משה רבינו ואהרן כהן גדול. זאת אומרת שמה משה רבינו היה מלך ורב ואהרן היה כהן גדול של עם ישראל, כך צריך כל יהודי לעשות לו רב שמדריך אותו בהלכה ובדברים גשמיים ומשפיע שמדריך אותו בהתפתחותו ברוחניות.
שהרי הנשמה של יהודי עוזבת את מרומה מתחת כיסא הכבוד ונכנסת לגוף בכדי לקיים את שליחותה בעולם הזה. המטרה שלנו היא להשלים את התפקיד בעבורו היא ירדה לעוה"ז. מפני שאיננו יודעים מה בדיוק התפקיד שלנו, עלינו לעשות את כל התפקידים הבאים עלינו באופן מסור והכי טוב.
ובכדי להצליח בזה ולהגיע לעולם הבא נקי ועשיר ברוחניות הוא חייב לקיים את המשנה "עשה לך רב" (פרקי אבות, פרק א, משנה ו, וראה גם פ" ב, מש' טו). כל אחד צריך משפיע שמעריך את המצב הרוחני ומייעץ אותו איך להתעלות בעבודת ה'. עליו להתייעץ באופן קבוע איך להתעלות ממדרגה למדרגה. אדם יכול לעבור את החיים וחושב שהוא חי אך באמת נשמתו – העצם האמיתי שלו – כמת. על זה מזהירה המשנה: "ודלא מוסיף יסף" (אבות, א, יג): זאת אומרת מי שאינו מוסיף בלימוד התורה, קיום המצוות ועבודתו הוא ייאסף, הוא הולך לאיבוד בדרך כי הוא לא התייעץ עם רב ומשפיע וכתוצאת זו הוא יותר מת מחי והוא ייאסף, ח"ו.
אך מי שעשה לעצמו מי שהוא שידריך אותו ועוזר לו בהחלטות איך להשתפר בלימודיו ובעבודת ה' וג"כ בחיים גשמיים אשרי אדם זה שכל דאגותיו ייעלמו ממנו. וזאת הבחינה של אהרן הכהן, לגבי דברים שנוגעים למידות האדם איך להיות "מענטש" ועבד ה'. ולגבי החלטות שנוגעים לשאלות ההלכה כל יהודי צריך את הבחינה של משה רבינו שהיה רב ומלך. דהיינו כל יהודי חייב לעשות לו רב ולשאול אותו את שאלתיו בהלכה.
והנה המשנה (אבות, ב, ה) אומרת: "ואל תאמין בעצמך עד יום מותך": יהודי יכול להרגיש חזק מאוד ביהדות ויחשוב שאין צורך להתחזק בעבודתו ושאינו צריך להילחם אם היצר הרע שלו ח"ו. מרמזת לנו המשנה: "לך ותרה מה שקרא ליוחנן כהן גדול" שהתהפך למין בגיל שמונים. לכן על כל אחד, לא משנה מה מדרגתו, לחזק את עצמו תמיד כפעולה נמשכת עד יום מיתתו(מעם לועז, שם).
שהרי כל יהודי הוא מלך וכמו שיש למלך יועצים כך צריך כל יהודי למנות לו רב ומשפיע ולקבל עליו לכבד את פסיקת ועצותיהם. וכשהוא עושה את נסיעותיו בהדרכה תמידית הוא מתקרב למסוף בבטחה בלי שום דאגות, רגוע ושמח.
מעשה זוטא
בית [משפחת] גרמא היו אופים את 'לחם הפנים' וילדיהם אף פעם לא נראו אוכלים לחם משובח כדי שלא יהיו חשודים באכילת 'לחם הפנים'. בית אבטינס היו מכינים את הקטורת ומעולם אישה לא יצאה מביתם מבושמת כדי שאנשים לא יאמרו שהם משתמשים בקטורת כבשמים. הם היו זהירים בהתאם לפסוק [בפרשה, לב, כב] "והיתם נקיים מה' ומישראל" (תוספתא, יומא ב').
