פרשת השבוע
לֶךְ-לְךָ

הבטחות לחוד ומציאות לחוד?

בפרשת השבוע לך-לך אנו למדים על עשרת הניסיונות של אברהם אבינו. קודם כל, "לך-לך ממולדתך" – אל הארץ המובטחת, ארץ ישראל. (אברהם הוא צאצא של שם, כלומר שמי – השמים גרו בארץ ישראל אך צאצאיו של חם גירשם)

אמנם מבטיח האל לאברהם כי יטיב עמו גם מבחינת כלכלית, אך מגיע אברהם לארץ ישראל בתקופה של רעב, מה שמאלץ אותו להמשיך במסעו למצרים. זאת ועוד, המצרים רוצים לשדך את אשתו שרה לפרעה! כלומר, גם פליט, גם ברעב וגם בסכנה לאבד את אשתו – ובכ"ז לא מטיל אברהם אבינו ספק בהשם ונאחז באמונתו.

ואז – טוויסט בעלילה: כדי להבטיח את עושרו של אשת פרעה מעניק האחרון הון לאברהם. בליל כלולות (בין פרעה לבין שרה) מעניש ה' את פרעה וכל אנשי ארמונו. שרה משוחררת ללא מגע של מלך מצרים וחוזרת עם אברהם אבינו – לארץ ישראל.

חובות של כסף, חובות של אמונה

למה "וילך במסעיו"? לפי רש"י ישנם שני הסברים: אל"ף, אברהם אבינו עוצר באותן תחנות דרך (אכסניות) בחזור כמו בדרך למצרים. רוצה לומר, לא משנה את רמת החיים. בי"ת, אברהם אבינו מנצל את ההזדמנות להחזיר חובות.

יש פה שני סוגים של חובות: חובות כספיות וגם חובות מוסריות. חובות כספיות – שהרי כשיצא למצרים, לא היה לו מספיק ממון כדי לשלם לבעלי האכסניות. חובות מוסריות – כדי להוכיח לעכו"מ¹עובדי כוכבים ומזלות  את האמת האלוקית – שהרי, הם לא האמינו שהבטחות ה' הם אמת.

צדיק ורע לו, רשע וטוב לו

עונש ושכר – בעולם הזה או בעולם הבא?

מה מוסר ההשכל - שמקבלים שכר על אמונה ומצווה בעולם הזה! כך אצל אברהם, כך אצל בני ישראל במעמד הר סיני – אם ישמור עם ישראל את התורה, יזכו לחיים טובים וכו' בעולם הזה.

ואולם, מאז ימי רבי עקיבא כבר לא כך הם פני דברים – כזכור, רבי עקיבא מת על קידוש השם בסקילה, כאשר קריאת שמע יצאו מפיו ונשמתו יצאו ממנו. (בקריאת שמע מופיע "ומכל נפשך", כלומר גם נוטל את נשמתך – וכך עשה רבי עקיבא זצ"ל)

מה המסקנה: אנחנו כבר לא ילדים שצריכים לקבל עונש ושכר מיד, אלא התבגרנו כעם. ולכן, לפעמים מקבלים את העונש או השכר לא בעולם הזה אלא בעולם הבא.

שבת שלום ומבורך

משה בולאג