על פרעה ופיתיון
ביום השלישי ליציאת מצרים הורה ה' לבני-ישראל להטעות את המצריים ולצעוד לכיוון מצרים. מעשה זה גורם לפרעה לחשוב כי בני-ישראל טעו במדבר, הוא רודף אחריהם כדי להשיבם למצרים ואז התנקם השם בפרעה ובכל חייליו. כאשר פרעה מבין כי בני-ישראל ברחו ממצרים והם לא מתכננים לשוב ליבו נהפך והוא ועבדיו אומרים לעצמם: "מה עשינו? כיצד אפשרנו לבני-ישראל לצאת ממצרים"? הם רודפים אחרי בני-ישראל, ומוצאים אותם כשהם חונים על שפת הים.
מדובר למעשה בפיתיון לפרעה, כביכול.
למעשה, לפרעה "נמאס" מעם ישראל. אך כאשר דווח לו שבני ישראל מסתובבים ללא כיוון, שוב עולה בו שיגעון גדלות והרצון להכניע את בני ישראל. פרעה יוצא למלחמה ונספה (טובע למוות). זה מזכיר את הבדיחה הידועה על סיכום כל חגי ישראל: ניסו להרגנו, ה' הצילינו – עכשיו בוא נאכל!
ואולם, מוסר השכל הוא – הפיתיון!
ה' הוא הטוב הטהור! יעוד בריאת העולם – נתינה אין-סופית! ואולם, ללא אתגר, ללא ניסיון – ערך קבלת הטוב הוא כאין וכאפס. ובכדי שלא נחשיב את עצמינו קבצי נדיבות, ברא הקדוש ברוך הוא את הניסיון! רק אם בדרך של חופש הבחירה נתגבר על הניסיון, אנחנו מרגישים שאנו ראוים לטוב.
וזאת מטרת הפיתיון – להתעלם מהם!
מן – MANA FROM HEAVEN – אז ועכשיו
בהמשך – אחרי מות המצרים - צמא עם ישראל למים, ובורא העולם מצווה את משה רבינו לקחת את מטהו ולהכות את הצור ממנו יצאו מים. משה עושה זאת, והמקום מקבל את השם 'מסה ומריבה', על שם שבני ישראל רבו וניסו את ה'. (ויש גם שיר חב"ד מפורסם: "על האבן – אך-אך-אך – ויצא מים!")
בהמשך זוכה בני ישראל למנה של מן משמים (באנגלית MANA FROM HEAVEN). אוסיף את הקשר הבלשני של מן אז ושל מנה היום.
והקשר אינו רק בלשני אלא מעשי: גם אז וגם בימינו אנו עם ישראל זוכה לקבל מן!
על כך הסיפור הבא:
מסופר על עירייה קטנה באירופה שבין מלחמות העולם. היה מנהיג של דיון פומבי בין הכומר המקומי לבין רב בעירייה.
באחד הדיונים האלה טען הכומר שיש לו כביכול שהקדוש ברוך הוא לא אוהב את היהודים כמו בימי התנ"ך. שהרי, אם הדבר היה כך, עם ישראל עדיין היה זוכה לקבל את מן.
השיב לו הרב: נהפוך הוא! ה' עדיין מעניק לעמו את מן – יום-יום! והמשיך לחשב לכומר את מספר הסנדלרים ונהגי הכרכרות היהודיים העלולים לקרוס תחת הנטל. ולא כך! בלשון ימינו אנו – גם הסנדלר וגם נהגי הכרכרה אכן גומרים את החודש! מש"ל!
(ההבדל הוא שהמן מגיע ישר לכיסם של היהודים ולא מופל בפומבי משמיים – כדי להגיע ישר ליהודים הנזקקים ולא למעבידיהם הנוצרים)
שבת שלום ומבורך!
משה בולאג
