בפרשת השבוע אנו למדים על שבע מתוך עשר מכות מצרים.
נשאלת השאלה אם יש לסדר המכות הגיון וסיבה? האם היה אפשר אחרת?
היות ואין גבול לידע וליכולת של הקדוש ברוך הוא - אפשר להניח שאין מקריות בעולם, גם בזה!
לפי המדרש, ההסבר הוא כדלקמן:
כאשר בא משה רבינו אל פרעה בפעם הראשונה וביקש ממנו לתת ליהודים לצאת ממצרים, ענה לו פרעה כי מכל האלילים לא מוכר לא האל היהודי. (כאילו שהיה לפרעה מעין ספר טלפוני לאלילים)
כתגובה לכך הראה ה' לפרעה את "כרטיס הביקור" שלו - הוכחה ליכולת הלא מוגבלת של הקדוש ברוך הוא - מלמטה למעלה: קודם שליטה על המים (מכת דם), אח"כ שליטה על החיים מעל המים (מכת צפרדע). הלאה לאדמה, לחרקים וחיות אחרות שמעל האדמה (מכת כינים, ערוב, דבר). וחלו גם החיות וגם בני האדם במחלות שונות ומשונות תוצרת ה' (מכת דבר, שחין).
אך השם גם הראה לפרעה שהוא שולט לא רק בים ובארץ אלא גם באוויר - והרי מכת ארבה.
זאת אף זאת, גם על השמים שולט הקדוש ברוך הוא, ומכת חושך הוכיח זאת.
והמכה האחרונה - מכת בכורות - הוכיח שהשם גם מכיר את כל הסודות: שהרי היו מקרים לא מעטים שבהם נשות מצרים חטאו בניאוף, כלומר ילדה בכורות רבים (כל אחד בכור של אביו). וזאת אי אפשר לבן אדם לדעת. הוכחה לידע הלא מוגבלת של ה'.
מה אפשר ללמוד מזה: נסתרות דרכי ה' דווקא כי הקדוש ברוך הוא כל-יכול וכל-יודע. עלינו לסמוך על ה', ללא סייג. נשמע קל? לא קל בכלל! אבל כדאי ואפילו חובה…
שבת שלום ומבורך!
משה בולאג
